בן יהודה- מפריז ועד ירושלים

15.09.2018
Rue De L'ecole De Medecine

20171128_143556

אליעזר בן יהודה בפריז.

לפני עלייתו לא"י השתקע בן יהודה בפריז בדירת גג עלובה ברובע החמישי, ברחוב Rue De L'ecole De Medecine. כוונתו הייתה להתקבל ללימודי רפואה לפני עלייתו לארץ.

בפריז לראשונה החלה להתגבש תפיסתו המדינית (בדומה להרצל). שם אט אט התגבשה הכרתו הלאומית בדבר תחיית ישראל בארצו. אז הבין כי היהודים אינם אנשים בעלי אמונה דתית בלבד אלא לאום לכל דבר. את המאמר הראשון (!) בעברית שלח בהיסוס רב לעורך עיתון המגיד בשנת 1879. אך לא קיבל תשובה, כפי שכתב באוטוביוגרפיה:

"בינתיים עברו שבועות אחדים ובמ"המגיד" אין קול ואין קשב ממאמרי"

אז שלח את הכתבה לעורך עיתון השחר, פרץ סמולנסקין, וקיבל תשובה חיובית . באותו מאמר ('השאלה נכבדה') התפלמס עם הקומוניסטים, עבורם המציא מונח חדש בעברית: 'בעלי השתפות'. באותה שנה יצר גם את המונח מילון ל'ספר מילים'.
אל מול טענת הקומניסיטים בדבר התבוללות העמים והלשונות, רגש האחווה בין בני אדם והפלת המחיצות הלאומיות טען בן יהודה לטבעיות של הזהות הלאומית שיש בכל עם- טבע שלעולם לא ישתנה:

"הנוכל צות להטבע כי תשנה? התהפך כל הארץ לבקעה אחת? התוציא ארץ הצפון עצי תמר? וכל עוד לא תעשינה הנפלאות האלה גם האדם אשר יד הטבע תמשול בו זרוע כחה, גם האדם לא יחדל מהפלג לעמים ולאומים שונים בתכונות רוחיהם, בכישרונותיהם, בנטיותיהם וכו' וכו'"

הפקלוטה לרפואה, אוניברסיטת פריז.

פריז, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת סורבון, נובמבר 2017.