גילוח שער

27.02.2014
שכונת מאה שערים

שכונת מאה שערים

מנהג בירושלים אצל העדה האשכנזית, כי אשה ערב חופתה מגלחת את שער ראשה. לכך יש להוסיף את הגיל הקדום בו נשים התחתנו.

מספר ישעיהו פרס בין זכרונות ילדותו:

"ראיתי בחצרות העיר העתיקה נשים- תינוקות, בראשים מגולחים ומכוסים מטפחות יושבות על רצפת החצר ומשחקות כדרך הילדות.."

הדבר לא היה בגדר מנהג בלבד, כ"א חוק! וחוק כמו חוק מי שלא מקיים את החוק יקנס, ובאותה תקופה לא היה אמצעי ענישה חזק יותר מאשר כספי החלוקה.

מספר יצחק שריוון, יהודי צעיר שהגיע בגפו לירושלים מרוסיה, כי נשות הכולל, כצעירים וזקנות, היו מחויבות לגלח את שער ראשן. לאחר הגילוח היו 'נשים צדקניות'  מגיעות  אל בתי הנשים שזה עתה גילחו את שער ראשן כדי לבדוק אם אכן הנשים גילחו כדבעי.

קרה והגילוח לא היה מושלם  היו הפקחיות מעבירות את המחדל  לדרג הכלכלי שבעדה,  והלה 'לא היה מהסס לקפח את חלוקתם  של בעלי הנשים העברייניות ובני ביתם"

יש לציין כי גם חבישת פאה נכרית שהייתה מקובלת על נשים חרדיות בתפוצת הגולה הייתה אסורה בירושלים.

מספר איטה פינס בתו של יחיאל מיכל פינס, כי לאחר  מסע ארוך ומטלטל  מרוסיה לא"י עם הגיעם לא"י במנמל יפו, המשפחה חווה שרשרת של ייסורים שלא פוסק לרגע, תינוק בן שנתיים מקבלת אדמת ונפטר, אחריו תינוק נוסף בן 9 חודשים נפטר, ובנוסף לזה המשפחה זוכה לקבלת פנים די צוננת בירושלים, והאמא מגיעה עם עם בגוד אירופאי ופאה נוכרית וכבר בשבת הראשונה  כשהאמא הלכה להתפלל התנפלה עליה אחת מהנשים בעזרת נשים, ירקה בפניה וצעקה בקולי קולות, התלבושת שלה ופאתה הנוכרית מעכבות את בואו של המשיח  ומכניסה טומאה לארץ.

מנהג גילוח השער נוהג עד היום אצל אלו הנקראים 'ירושלמים'. בימי תש"ח היו הרגלי  צריכת המים בירושלים זרים בעיני הפלמחניקים שהגיעו מתל אביב או מקיבוצים ומושבים שונים שלא ידעו מחסור במים.  הדבר הכביד עליהם ביותר כשנאלצו להסתפק  ברחצה לעת מצוא מתוך ספל מים. אחדים מהם  יותר משחששו  מכדורי האויב, פחדו לחטוף גרדת או כנים.

בין הלוחמים היה לוחם מסוים שלהוט היה לנקות את גופו יותר משאפשר היה בימי תש"ח.

 יום אחד כשיצאה פלוגתו  לקרב משכונה חרדית  עלתה בדעתו הארה: מקוואות! הלא את הלכות טהרה יש לקיים אף הימי מלחמה. וכך בשעות בין הערביים יצא בחשאי לשכונות החרדיות לחפש מקווה לא לטהרה כ"א לרחצה, סייר ומצא.

 הוא נכנס למבנה חשוך, גישש את דרכו, ירד במדרגת, והנה:  מים אמנם רדודים ולא נקיים אף על  פי כן מים! פשט את בגדיו ירד אל המקווה, ובדק בקצות אצבעות רגלו את המים. ממש באותה שניה הרעיד מעוף פגזים את האויר. הוא השתופף ואז, בהבזקי האור הקצרים נגלה לעיניו מראה מכושף מולו עמדה עלמה, כמעט ילדה, שעיר ראשה היה לפני גילוח, עירומה כביום היוולדה. בתערובת של בהלה ובלבול פתחה בזעקה : טהרה! טהרה!

זו הייתה ממש פגישה בין שני עולמות: "בתולתא קדישתא" ופלמחני"ק זו מול זה בירושלים הנצורה. פגז נוסף  נחת קרוב אליהם, זעזע את שניהם והם נפלו איש בזרועות רעהו.

את הסיפור הזה דלה מנבכי זכרונו,ויש לומר- בעינים בורקות אחד מלוחמי חטיבת הראל ביום הולדתו ה-75 .

תגיות: , ,