דניאל בגוב האריות

30.01.2014
הפרוכת בבית כנסת אוהל יצחק

הפרוכת בבית כנסת אוהל יצחק

עם עליית יהודי פרס לירושלים, נתקלו בני העדה במספר רב של בעיות; דיור, שפה, מנהגים שונים, פרנסה ועוד. בתחילה, פרנסי העדה נזקקו לפתרון בעיות דיור ובעיות כלכליות שונות. אחת בעיות שליוו את בני העדה באותן שנים הייתה בעיית החינוך. ילדים הסתובבו ברחובות מבלי כל תעסוקה  וזאת בשל העובדה שלא היה להורים את היכולת הכלכלית לממן מסגרת חינוכית. ראשי העדה הבינו כי לא הרעב ולא הדלות יכריעו את גורל העדה כי אם הבערות וכך הוקמו מספר מוסדות חינוך לטובת ילדי העדה כמו תלמוד תורה אור החיים ע"י הרב רפאל הכהן, והקמת תנועות נוער שונות כגון תנועת בני עמי ע"י הרבה משה שאולי ועוד.

בנוסף ליוזמות רשמיות של ראשי העדה, היו גם יוזמות פרטיות על בסיס התנדבותי. בין היוזמים אותן יוזמות חינוכיות היה דניאל דריוש – אשורי, אשר עלה עם הוריו מעיר קרמנשה  אשר באירן. דניאל סיים את לימודיו בבית ספר יסודי, אך לא סיים את לימודיו בתיכון. בשל מצוקה כלכלית בו הייתה שרויה המשפחה, נאלץ דניאל לעזוב את בית הספר ולעבוד בעבודות שונות כדי לעזור להוריו שנמצאו במצב כלכלי דחוק. עם סיום שרותו הצבאי למד בסמינר למורים של הסוכנות היהודית ובבית ברל.

בנוסף ללימודיו, אהב אומנות ומוסיקה. דניאל ניגן במנדולינה, חילל בחליל ואהב לפרוט על פסנתר. בסוף שנת הלימודים בתשכ"ז עמד להיות מורה מוסמך, וכמי שחווה את הקשיים  שהיו לצעירים רבים בייחוד מבני העדה, גמלה בליבו ההחלטה לעזור לטובת בני העליה החדשה מארצות האיסלאם ומפרס ולקדמם בחינוך והשכלה.ערב מלחמת ששת הימים, שבועיים לפני חתונתו ושבוע לפני שעמד לקבל תעודת מורה מוסמך, דניאל נקרא ליחידתו- סיירת חטיבת ירושלים. עם הגיעו לזירת הקרב סמוך בארמון הנציב, מספרים כי "יחד עמו נשא למלחמה את ספרי תלמודו וחלילו". ביום הראשון לקרבות בירושלים במלחמת ששת הימים השתתף בקרבות המכריעים בארמון הנציב וכיבוש המוצב הירדני בצור באחר ומוצב הפעמון אשר היה עשוי בצורת מבוך. בעת טיהור המוצב, אחד מהחיילים, יהושוע ולצר נהרג. מפקד הסיירת, יוסי לנגוצקי, ביקש מיד לחלץ את הגופה מהמוצב, דניאל וחברו שרגא מנחם נכנסו אל העמדה, עם יציאתם מהמבוך עם אלונקה נורתה עליהם אש, דניאל נהרג במקום, ומנחם התחבא מאחורי עץ. אך הירדנים לא וויתרו, עטו על העץ וחסלו גם אותו. מג"ד הכח אשר דרייזין שנמצא במקום חשב כי היורים הם חיילים ישראלים אשר ירו בטעות, צעק לעבר היורים: "מה אתם יורים? הפסיקו לירות" הגיע ראשון הלגיונרים לרגלי המוצב וירה על הקשר של דריזין, גדעון הלבי"ץ. גדעון נהרג במקום צנח ומת. דרייזין לא הבחין בנפילתו. מיד לאחר מכן נורה עוד צרור  שהפיל חייל נוסף. דרייזין ראה את גופתו  הנופלת  ונסה לפתוח את נצרת העוזי. הוא לא הספיק, הלגיונר המתאבד ירה לתוך כף ידו ושיסע בה פצע עמוק. דרייזין הבין כי מדובר בירדנים והחל לצעוק  "להרג אותם! להרוג אותם!" אלא שהלגיונרים הספיקו לירות בנתיים בשני לוחמים נוספים, אחד הכדורים נתקע בתוך עינו של מפקד מחלקת הטנקים. לאחר זמן נורו כל הלגיונרים שהיו במקום ע"י זרח אפשטיין.

דרייזין הספיק בנתיים להיחבש במהירות הבזק ולהיזכר בעובדה שאין עדיין שום  סימן משני הלוחמים שנשלחו עם האלונקה לחלץ את ולצר. הוא ירד לחפשם ומצא בדרך שני פצועים גונחים. תחילה לא ידע לזהות בחושך מי הם והיסס להורגם. כשנוכח לדעת  כי אלה שניים מן הלגיונרים  שביצעו את ההסתערות על דניאל וחברו, חיסל אותם בצרור מאחוריהם מצא את גוויותהם של דניאל ונחום שיצאו לחלץ את גופת חברם. דניאל אשורי לא הספיק למלא את משאלתו וללמד. גופתו נקברה בהר הרצל. לצד קברו קבור דניאל נוסף, האחד קרוי על שמו של השני. דניאל הנוסף הוא האחיין של דניאל אשורי. בן אחותו, אשר נהרג ברצועת עזה ב 1992, בדרך לחלץ פצוע. מספרת נירה אשורי אחותו של דניאל: "היה להם את אותו האופי את אותה ההתנהגות אהבו כ"כ ילדים ורצו שיהיו להם הרבה ילדים. דורון גדל על הסיפור של הדוד ובסופו של דבר שניהם נהרגו בנסיבות דומות"

משפחתו של דניאל אשורי הייתה קשורה לבית כנסת בית יצחק, ע"ש יצחק כליפא מרבני שיראז. לאחר מלחמת ששת הימים הוקדשה דלת כניסה נוספת ופרוכת ע"ש דניאל.

(מתוך: ראיון עם גבאי בית כנסת בית יצחק, משה נתן, המלחמה על ירושלים, אתר יזכור, אתר וואלה)

תגיות: ,