מעבר מנדלבאום- דשי"ם וזכרונות

28.08.2012
צילום:COHEN FRITZ באדיבות לע"מ

צילום:COHEN FRITZ באדיבות לע"מ

בשנים 1948-1967 בהן ירושלים הייתה חצויה לשתי מדינות מדינת ישראל וירדן, נקודת המעבר בירושלים בין שתי המדינות הייתה סמוך לשכונת בית ישראל -מעבר מנדלבאום. באופן רשמי נקודה זו שימשה כמעבר לדיפלומטים, תיירים ושוטרים שעלו בשיירה פעם שבשבועיים להר הצופים שנשאר כמובלעת ישראלית בתוך שטח ירדן, אך לא רק..

נקודה זו נוצלה לא פעם כהזדמנות לשמור על קשרי ידידות ישנים בין יהודים לערבים , קשרים שמוצאם ערב מלחמת העצמאות.

יעקב יהושוע היה בן למשפחה ספרדית ירושלמית אשר חווה מקרוב את הווי הקהילה הספרדית בירושלים, ואת השכנות לאוכלוסיה הערבית. יעקב ,בעיסוקו היה מזרחן. את הערבית שלו רכש בעודו נער אצל שייך ערבי בכפר סילואן. ידיעת השפה הערבית סיפקה לו כלי חשוב בתפקידיו השונים, בתקופת המנדט עבד במזכירות הראשית, ומשכך מרבית מידידיו בעבודה היו ערבים.

בנו, א.ב יהושוע, מספר כי ידידיו הערבים מהעבודה היו מגיעים לביתם עם בני משפחותיהם לפני הקמת המדינה. לאחר שחולקה ירושלים משפחת יהושוע הייתה מקבלת דרישות שלום מאותם ידידים ערבים באמצעות צליינים נוצרים שעברו במעבר מנדלבאום. לאחר קום המדינה, יעקב יהושוע שימש כמורה לערבית בבית ספר "בגרות" סמוך לשוק מחנה יהודה בנוסף להיותו מנהל המחלקה לעניני דת של המוסלמים והדרוזים במשרד הדתות .

בנו מספר כי בשעה שתלמידיו היו נאנקים מעול הדקדוק הערבי הוא היה מבטיח להם לתת להם כשכר לעמלם מינויים של שגרירים ו"קנוסולים" כאלה בסוריה ובעיראק. תלמידיו לשעבר,  תפסו יותר מאוחר עמדות בכירות במינהל ובאקדמיה, בפוגשם את אברהם יהושע, מעת לעת, היו מזדרזים להזדהות בפניו כתלמידיו של אביו ולספר עליו בחיבה.

תגיות: ,