הברית של התינוק העברי הראשון

31.08.2013
איתמר בן אב"י

איתמר בן אב"י

 סמוך ליום הברית של הילד העברי הראשון: איתמר בן אב"י, בנו של אליעזר בן יהודה, הגיעו שליחו של הרב סלנט, רבה של העדה האשכנזית בירושלים , והזמינו לשיחה עם הרב. הרב קיבלו בסבר פנים יפות ובעברית רבנית אמר בפניו:

"שמע נא אישי בן יהודה, קראתיך אלי כדי ליעצך לחדול מהטפתך לדיבור עברי בחיי יום יום. קראתיך מאמריך  ה"השחר".. עט סופר מהיר בידך ודבריך נכנסים ללב. אלא שלא הגיע עדיין הזמן בדורנו לשדד מערכות כאלו שאתה רוצה. גם אנחנו , ברוך ה', יודעי לשון הקודש אנחנו, ואין לנו צורך לחללה בכל ימות החול. חזור בך, ושוב היה נא כאחד מאתנו, ואם אלוהים חננך בכשרון סופר ומליץ, היה מחבר ספרי מליצה ודקדוקים, וה' יהיה בעזרך. אם כזאת תעשה, בני אהיה מוכן להיות סנדק בבריתו של בכורך"

כששמעה דבורה, אשתו של אליעזר בן יהודה על הדברים, הפצירה בו להיענות לפחות לכמה מדרישותיו של הרב, ובלב שהרב יהיה סנדק.

בן יהודה לא יכל היה לראות בצערה של אשתו, דבורה, אשה אצילה ומרת נפש, ידועת מכאובים ולמודת סבל, ומתוך חשש לבריאותה אמר:

"אנסה לעשות כרצונך.."

בשבת לאחר מכן לבש בן יהודה את "גוביתו", התעטף בטליתו המצויצת והלך להתפלל בבית הכנסת של החורבה, עמד לו בפינה צדדית והתפלל. לאחר מספר דקות נשמעה צריחה וזעקה גדולה בז'רגון:

"כיצד העיז הכופר להיכנס למקום קדוש זה, צא מכאן אפיקורס!- אם לא ירצה בקיתון של שופכין מצדי"

אחריה הצטרפו עוד מספר מתפללים קנאים ובבית הכנסת  קמה מהומה גדולה, ובן יהודה נמלט מהמקום.

בצער ובבושת הודיע בן יהודה לדבורה שהנסיון לא הצליח, וכך נסתם הגולל על הרב סלנט ועל כל רב רב אחר מהעדה האשכנזית  להיות הסנדק בברית.

משכך, פנה בן יהודה אל רבני העדה הספרדית אשר היו פחות קנאים. במהלך הברית הכל היה כמנהג הספרדים, לרבות עיטורה של דבורה ב"יזמה" ספרדית על מצחה ולרבות רקחים ובשמים שנוהגים לבשם בהם את מיטת היולדת

אך עם הגעת טכס הברית לקריאת השם, התעוררה תקרית קטנה, כששאל המוהל  את בן יהודה לשמו של הרך הנולד:

ונקרא שמו בישראל?

עבר! קרא בן יהודה בקול

איך? איך? מה השם? חזר השואל

עבר! הרים בן יהודה את קולו יותר,

חזר השואל ושאל:

"מעולם לא שמעתי  שם כזה- אין שם כזה נהוג בקהילותינו"

ניסה בן יהודה להסביר כי עבר הוא אבי כל בני עבר, זקן זקנו של אברהם אבינו, אך הקהל לא נרגע:

"מה השגעון החדש הזה מדוע לא לקרואו אברהם, יצחק , יעקב, ראובן יוסף וכדומה?"

גם על השם  איתמר,השם שדבורה רצתה בו, היו מהססים וכדי לשים קץ לוויכוח הציע בן יהודה:

"יהי אם כן בן ציון"

וכך נקרא הילד העברי הראשון: "בן ציון לבית יהודה"

אך על השם איתמר שבחרה לו אימו לא ויתר איתמר ובהגיעו לבגרות אימץ לעצמו את השם .

כיום, יותר ממאה שנה אחרי, הילד העברי הראשון מוכר יותר כאיתמר ופחות כבן ציון.

(מתוך: איתמר בן אב"י, "עם שחר עצמאותנו")

תגיות: , , ,