הרווקיה

13.01.2015
שכונת עזרת ישראל

שכונת עזרת ישראל

כבר לקראת סוף המאה ה-19 החלו ראשוני המשכילים והסוציאליסטים לעלות לירושלים, ביניהם חברי ביל"ו שהתאכסנו בשכונת אבן ישראל אצל פטרונם יחיאל מיכל פינס.

יותר מאוחר עם עליית בן צבי ובן גוריון בהשראת הרוח הסציאליסטית-מהפכנית תחת תנועת פועלי ציון, בחרו אותם צעירים וצעירות מרוסיה לבחור מקום מגורים ליברלי אשר יכול להכילם בתוך ירושלים השמרנית. שכונת עזרת ישראל- שכונה שהייתה למעשה סמטה אחת שיוצאת מרחוב יפו, הייתה נטועה עמוק בישוב הישן ומאוכלסת ע"י בני העדה הספרדית, שימשה כאכסניה לבני העליה השניה, שם התגוררו אותם צעירים ועבדו על הדפסת עיתון האחדות ביוזמת בן גוריון ויצחק בן צבי. בין תושבי השכונה היה הרב יוסף עוזיאל אביו של הרב בן ציון עוזיאל.

מספר יעקב יהושוע:

"בשכונות אלו קנו להם מושב  גם עולים מרוסיה, צעירים וצעירות "חלוצים" כפי שנהגו לכנותם. חומר אנושי זה היה  מקובל וחביב עלינו ביותר אף שלא הקפיד על נהגי דת ומסורת. הם לא היו מומרים להכעיס את שכניהם הספרדים, סובלנים והעלימו עין מאותם מעשים קטנים של חלול שבת. בני העליה השניה בחרו להתגורר בשכוניות ליברליות שכן ידעו כי כאן לא יהיו נתונים לרדיפה קנאית.."

מספר בן גוריון בזכרונותיו:

"כשבאתי לירושלים למערכת (עיתון אחדות, ט.ח)  אמרו לי חברי (י. בן צבי רחל ינאית, זרובבל) שאני יכול להתגורר בדירתם שהייתה באחת הסמטאות של מחנה יהודה, הרחוב הראשון שמוליך מחוץ לירושלים העירה, ושאלו אותי מה גודל משכורתי. אמרתי: שלושים פרנק לחודש. כעבור חודשים נוכחתי שבסכום זה לא אוכל להתקיים כי ארוחת צהריים בלבד, שאכלתי אצל אחד החברים שלנו, עולה שלושים פרנק לחודש. וכשסיפרתי זאת לחברים שאלו אותי: איזו הוספה אני דורש. עניתי : עוד עשרה פרנק לחודש, וזו הייתה משכורתי עד שחדלתי לעבוד בעיתון.."

יש לציין כי הרומן בין העולים מרוסים לספרדים התפתח עוד לפני פועלי ציון; חמדה בן יהודה מספרת על חביבותו של בן יהודה כלפי העדה הספרדית עד כדי שביקש מהרב של העדה הספרדית להיות הסנדק של בנו איתמר, חמדה עצמה מספרת כיצד למדה מחברותיה הספרדיות צביעת צפרניים.

כאמור, בני העדה הספרדית בשכונת עזרת ישראל לא ראו בצורה חמורה ודרמטית אי קיום המצוות, בפועל המציאות הקהילתית –דתית, והכבוד למסורת היו הרבה יותר משמעותיים על פני האדיקות של המצוות אצל כל יחיד ויחיד.

היטיב לבטא את הדברים יונה כהן בן שכונת נחלת שמעון בספר זכרונות ירושלמי:

".. המשיך אברהם הגרוזיני, ראו כמה שונים היהודים הפראנג'ים מאתנו, יהודי המזרח. אנחנו קלים במצוות מזלזלים בכמה וכמה מצוות, אבל בלב, בלב  של כל אחד ואחד יש כבוד לתורה וכבוד לחכמים. בחול אנחנו מתרחקים מעט זה מזה, איש איש  נתון בעסקיו ובדאגת פרנסה שלו. אבל בשבת מועדים, ביום שמחה וחלילה ביום צער, אנחנו זוכרים וחוזרים ליהדותנו. מזדמנים יחד , מתאחדים ומתרחקים מהגויים"

באותה שכונה התפתח מעין הווי מיוחד במינו בין יהודי העדה הספרדית לבין אותם יהודים מהפכנים רוסיה:

בפתח השכונה היה בית מרקחת, בית המרקחת של ניגר, רוקח רוסי קטן קומה עם משקפי "פנסנה" על אפו. סמוך לו עמדה המספרה של שמואל בריסקר,אף הוא מעולי רוסיה. בית המרקחת והמספרה  שימשו כמקום מפגש ושיחה "לרבולוציונרים היהודים מרוסיה" מעין בית עם בזעיר אנפין, בלב השכונה השכונה הספרדית, מספר יהושע:

"הם התהלכו בתוכנו  לבושים רובשקות, מכנסיהם  מטולאים, קסקטים מעוכים לראשיהם ורגליהם היחפות נעולות סנדלי עור. היו מרבים בשתית תה ונזונים בלחם וזיתים. בעיקר היו מרבים לדבר, שטופים בוויכוחים עד שעות הלילה המאוחרות.."

וכך ניתן לומר כי בשכונת עזרת ישראל נוצר המגע הראשון בן המשכילים הירושלמים לבין הסופרים העברים הצעירים עולי רוסיה.

מיותר לומר כי סף גיל הנישואין אצל הישוב הירושלמי היה שונה מזה של אותם צעירים סוציאליסטים, וכך בשכונה התפתחה לה "הרווקיה"- בפי זקני וזקנות ירושלים. עד כמה שהיו רצינים במשך היום , ידעו להשתובב בנשפים ומסיבות  בשירים עברים ורוסים.

עליזותן ושובבבתן של הצעירות הרוסיות קסמו לסמינריסטים הספרדים חניכי  בתי המדרש למורים האמונים על נימוסים מסורתיים, ונשאו אותן לנשים. מספר יהושע על בחורה רוסייה אחת, אשר נישאה לאחד מטובי המלומדים הספרדים, שאמרה לפני עלותה ארצה כי תינשא לצעיר הראשון שתפגוש בדרכה גם אם יהיה שחור.

מי שהמשיך את הרומן הלא רשמי בין יהדות רוסיה לבני העדה הספרדית היה זאב זבוטינסקי;

במהלך מלחמת העולם הראשונה במהלך ההכנה להקמת הגדודים העברים במצרים נתלווה למשלחת מטעם הקהילה היהודית אל היועץ על יד המושל המצרי סיפר זבוטינסקי:

"גיליתי אני, מעריצם הוותיק של היהודים הספרדים  עוד תכונה שלא ידעתי  כי נתברכו בה הרוח שבה פונים אל מושלה של ארץ הנמצאת במלחמה.."

(מתוך: יעקב יהושע, 'ילדות הישנה'. דוד בן גוריון, 'זכרונות'. שמואל כץ,  'ז'בו- ביוגרפיה של זאב זבוטינסקי'. חמדה בן יהודה, 'בן יהודה- חייו ומפעלו'. יוסף לנג, 'דבר עברית'. איתמר בן אב"י, 'עם שחר עצמאותנו'. יונה כהן, 'חכם גרשון מנחלת שמעון')

תגיות: , ,