שכונת ממילא

27.04.2012
שכונת ממילא על הקו העירוני. צילום: PINN HANS באדיבות לע"מ

שכונת ממילא על הקו העירוני. צילום: PINN HANS באדיבות לע"מ

לאחר הכרזת הפסקת האש בירושלים במלחמת העצמאות, החלו הרשויות האחראיות על הדיור לאכלס את השכונות שעל קו הגבול שנפגעו בעת המלחמה . בין השכונות המפורסמות על קו הגבול הייתה שכונה ממילא.  בתחילה נכנסו לבתי ממילא קומץ של משפחות עולים ממרוקו, מתורכיה, מעירק, מתימן ופליטי שואה מאירופה. בתחילת שנות החמישים, לאחר העלייה הגדולה מכורדיסטאן, הקהילה הגדולה ביותר  הייתה הקהילה של יוצאי כורדיסטאן. העדות השונות התרכזו לאורך רחובות שונים. השכונה נהפכה להיות פסיפס של עדות שונות שעלו לארץ בשנות ה-50 החיות ביניהן זו לצד זו על קו הגבול של ירושלים.

יצחק אדרי, בן השכונה מאותה תקופה מתאר את ההווי העדתי בשכונה

לנו לא היה רב  ולא מנהיג מוכר שעלה איתנו לארץ אי לכך זרמנו בחיים הקהילתיים עם שאר תושבי המקום, ורדים טורקים ודוברי לאדינו. עבדנו איתם התפללנו איתם ואכלנו איתם. מאוחר יותר בית הכנסת בשטח של בי"ס בית יעקב  מול בית הכנסת דורש שלום של עולי טורקיה.  בית הכנסת היחיד באזור של עיולי מרוקו, נוהל ע"י אליהו תורג'מן ז"ל אביו של ציון תורג'מן הכדורגלן שיבדל לחיים ארוכים..

 יעקב יעקבי, בן המקום מספר

כל האנשים והילדים היינו ביחד. כולם היו מרוקאים, כורדים קבוצות של אנשים כמו אחים, כל אחד הכיר את השני, גם עירקים, כולם. אחד בתוך השני

לעומת זאת, תושבי השכונה שעלו מאירופה התקשו להתרגל לאורחות החיים של הרוב, יוצאי ארקצות המזרח. גל נעמי מספרת :

לילי גולדברג אימי, אף פעם לא אהבה את ממילא. סיר ההיתוך שם היה קשה מידי עבורה, קשה הייתה הקירבה המופרזת לגבול, וצלילי המוסיקה הערבית שבקעו תדירות מבית המרזח שהיה מעבר לרחוב, במרכז המסחרי- לא היו לרוחה

תגיות: , ,