תרבות של עוצר

24.03.2013
קולונוע אדיסון בשנות ה-30

קולונוע אדיסון בשנות ה-30

בעקבות פעילות תנועת המרי העברי והאצ"ל בפרט כנגד השלטון הבריטי בסוף תקופת המנדט, נכנסו יהודי ירושלים לתקופה של עוצר ממושך בהוראתו של הנציב העליון,אלן קנינגהם. במשך 108 יום, היו יהודי ירושלים כלואים בבתיהם כעשר שעות ביממה ,עם שקיעת השמש חויבו התושבים היהודים להתכנס בבתיהם עד שעות הבוקר המוקדמות. מי אשר יימצא בחוץ לאחר השקיעה צפוי למעצר, לקנס למאסר ובמקרה הרע מטרה ליריות של שוטר או חייל עצבני/מושגע. הפעילות באותן שעות שבהן לא היה עוצר הייתה רוויה ומתוחה . הצרכים השונים נדחסו  ל'מיטת סדום' של השעות ומה שלא הספקת היום עד 5 בערב ספק את תצליח מחר. עם היכנס העוצר  שממו רחובות ירושלים העברית כבר בשעות הערב המוקדמות, והתושבים נאלצו להיכלא בבתיהם.

יהודה לפידות, לוחם האצ"ל, מספר כי באחד הלילות בהן היה מקיים פגישות בחדר שכור בשכונת נחלאות, הוא היה כ"כ שקוע בעבודתו עד כי לא שם לב שעוצר-הלילה נכנס לתוקפו. לפידות, לא רצה לקחת סיכונים מיותרים, וע"כ החליט להישאר בחדר ללינת לילה בליל סתיו קר עם שמיכה דקה מדי מכדי לחממו.

ובכ"ז, יהודי ירושלים לא וויתרו על זמן תרבות. חיי התרבות בירושלים צומצמו אך לא פסקו. כך לדוג' התזמורת הפלהרמונית הארצישראלית בנסיבות המיוחדות ערכה קונצרטים באולם אדיסון בצהריי היום כשהאולם היה מלא. מעודד ואבסורדי כאחד היה לראות את תושבי העיר שבד"כ באותם ימים היו נדחקים ונדחפים אצים-רצים לכלות את מלאכתם ועסקיהם ולהתכנס בבתיהם לפני הכנס העוצר, ואילו בזמן הישיבה בקונצרט היו יושבים שקטים ושלווים. בעיניים עצומות למחצה  ובפנים נסוכי עונג האזינו לצלילים הרוגעים של בראהמס ומנדלסון. יהודי ירושלים זכו לכמה שעות חסד של מציאות משוחררת מכל גזירות, עוצר ומעצרים.  מסופר כי באחת הפעמים כשהתזמורת הופיעה באותם ימי עוצר באדיסון, כשהאולם היה מלא עד אפס מקום למרות השעה המוקדמת, הופיע באולם אדיסון לא פחות מאשר.. הנציב העליון בכבודו ובעצמו. מיותר לציין את המבוכה ששררה באולם לנוכח הלחץ וההיסטריה לחזור הביתה בשל העוצר שהוטל ע"י הנציב שיושב לצד אותם יהודים . עם סיום הקונצרט הקהל הריע בתשואות נלהבות לעבר הנגנים התזמורת וגם..קריאות 'בוז' לעבר הנציב הבריטי. לאחר כמה שעות של רוגע וצלילים כשנפתחו דלתות האולם הציבור רץ, כ"א אל ביתו או עיסוקו לפני שעת העוצר . והנציב בליווי פמלייתו יצא בנחת מהאולם אל מכוניתו בדרך לארמון.

(מתוך יונה כהן 'ירושלים במצור', יהודה לפידות 'על חומותייך' )

תגיות: ,