יהודים למען משפחת חוסייני..

בניין "האורינט האוס" במזרח ירושלים, שנבנה ע"י משפחת חוסייני.

לפני פרוץ מאורעות הדמים בתחילת תקופת המנדט התקיימו בד"כ יחסי שכנות טובים בין היהודים לערבים . ישעיהו פרס מראשי ביה"ס למל מספר כי סבתא שלו, פייגה המיילדת, הייתה מקובלת כמיילדת בבתי הערבים .

ומעשה שהיה: בנו של סלים אפנדי אל חוסייני, מי שהיה ראש עירית ירושלים בשנים האחרונות של השלטון העותומני, חלה במחלת הטיפוס. כמי שעזרה להביא את הילד הזה לאוויר העולם, הייתה פייגה מגיעה לבית ראש העיר כדי לשאול בשלומו.

האב המודאג ביקש ממנה ללכת עם מנין יהודים לכותל המערבי להתפלל לשלומו של החולה. היא מילאה את בקשתו. ואכן, בלילה שלאחר עריכת התפילה הילד שב לאט לאט לאיתנו. בשמחתו, הזמין ראש העיריה את מנין המתפללים לביתו לסעודה שהוכנה עבורם במסעדה כשרה ברחוב היהודים.

לאחר זמן נשתנו יחסי השכנות. אותו תינוק  שלהחלמתו התפללו היהודים התמימים על יד הכותל, מוסא קאזים שמו, גדל וירש את מקומו של אביו והיה מראשי צוררי ישראל;  גד פרומקין בזיכרונותיו מספר, כי במהלך חגיגות נבי מוסא ב1920 בחול מועד פסח, כשעלו אנשי חברון על דגלם להצטרף לתהלוכת נבי מוסא (העליה לקברו של משה רבנו , ע"פ המסורת המוסלמית), התרכזו ברחבה אשר לפני שער יפו המון צעירים פורעים ומסיתים, ובראשם שני צעירים: אמין אל חוסייני מי שלימים יהיה המופתי, ועארף אל עארף מי שלימים יהיה, בין השאר, ראש עירית ירושלים המזרחית תחת השלטון הירדני. ההמון התרכז למרגלות העיריה, והאזין בהתלהבות לדברי העידוד והברכות של ראש העיריה הלא הוא מוסא קאזים שירש את אביו בתפקיד. עם סיום דבריו שנאמרו מעל הגזוזטרא של העיריה, ההמון התפזר אל תוך עיר העתיקה ע"מ לפרוע פרעות ביהודים, אשר גבו מחיר בנפש וברכוש.

יותר מאוחר קאזים ימנה על חברי המשלחת הערבית שתגיע לבית הנבחרים בלונדון ב1922 ע"מ לפרוס את טענותיהם כנגד בית לאומי לעם היהודי.

בנו של מוסא קאזים היה עבד אל קאדר חוסייני, מפקד הכוחות הערבים בירושלים במלחמת העצמאות. אפשר לומר 'אדריכל' אסטרטגית ההתקפה על השיירות היהודיות בירושלים ובסביבתה. נכדו היה פייסל חוסיני, פעיל טרור בפת"ח  כנגד ישראל, יותר מאוחר פוליטיקאי פלסטיני, אשר היה מעורב בתהליך משא ומתן מדיני עם מדינת ישראל בשנות ה- 90

בניין "האורניט האוס"  במזרח ירושלים נבנה במקור ע"י איסמאעיל מוסא אל חוסייני כחווילה מפוארת למגוריו, ויותר מאוחר תחת ניהולו של פייסל חוסיני המקום נהפך להיות מטה פעילות של אש"ף בירושלים, אשר נסגר יותר מאוחר ע"י ממשלת ישראל. פלסטינים רבים רואים במקום כסמל לריבונותם על מזרח ירושלים.

(מתוך: ישעיהו פרס, מאה שנה בירושלים. גד פרומקין, דרך שופט בירושלים)