מני- השופט העברי הראשון
מלכיאל מני (מקור: וויקפדיה)
את סיפורו של השופט היהודי הראשון במאה ה-19 – מלכיאל מני יש להתחיל מאבי המשפחה – ר' אליהו מני.
ר' אליהו מני היה בין הראשונים שעלו מבבל באותה תקופה, וכמו כן היה בין הלומדים החשובים בישיבת בית אל. שמו אט אט התפרסם כמוקבל וחסיד. באחד הימים הותקף בקדחת ובעצת רופאיו עזב לחברון. בחברון הקים גרעין של בית מדרש תחת התמיכה החומרית של ר' אליהו חיים. במקום הקים ספריה שלימים תהיה מרכז תרבותי חשוב לחכמי ורבני חברון.
עם השנים ר' אליהו קיבל הכרה עד שיהיה ראש העדה הספרדית בחברון לצד משרת הרבנות. ר' אליהו הפעל רבות לצורך קימום הישוב היהודי בחברון, הוא שלח אגרות רבות לנדיבים שונים בעולם לצורך הישוב בחברון. בימי קיץ ועליה לרגל- ימים בהם יש מספר רב של עולי רגל, ביתו שימש כאכסניה לכל הפונים אליו. בין לבין התעסק בגאולת הארץ וקנה שדות וכרמים בכפי תורמים, כנכסי הקדש לטובת הקהילה. בנו של ר' אליהו יצחק מלכיאל מני- תחת חסות אביו למד באוהלה של תורה בליווי מורים פרטיים ששכר אביו לצורך כך. ובכ"ז בשנת תרמ"ב והוא בן 21 חשקה נפשו להשתלם בלימודי חול, וזאת בהשראת ספרי השכלה שונים שעברו בחשאי בין בני הנוער.
אצל מלכיאל גמל הרעיון לחקור את העם שבקרבו הוא יושב ולהבין את יסודות השפה הערבית. וכך החל להתרועע עם המשכילים והמתקדמים שבחברה הערבית בעיר חברון. אט אט התמסר ללמוד תורת האסלם, בין ידידיו ומוריו היו הקאדי והמופתי במקום ואף שתפוהו בשיחותיהם ובוויכוחיהם בעניני דת ומשפט. לאחר זמן החל לחדור אל החלק המשפטי של תורת האסלם הכולל בין השאר דיני קנסות, אישות וכו' ולאחר שנים של לימוד המנהגים של השבטים השונים בחברה הערבית הוכנס מטעם הפחה הירושלמי כמועמד לשופט מחוז. יש לציין כי השופטים באותה תקופה נבחרו על פי רשימה שהממשלה הייתה מפרסמת, ונבחרו בצורה דמוקרטית. מלכיאל זכה ברוב קולות. ככל וזו זאת הייתה הפעם הראשונה בתולדות הישוב בארץ במאה ה-19 שיהודי זכה להימנות בין השופטים. לאחר זמן, מני שימש כיועץ משפטי, כלכלי ומדיני של מספר עדות נוצריות, כמו כן שימש כעורך דין של חברת כי"ח (כל ישראל חברים) ובנקים שונים.
כבא כוחו של חברת כי"ח היה אלברט ענתבי, מנהל החברה, שולח את מני לקדם את פני המושל החדש של המחוז (מותצריף) כמקובל באותה תקופה עם כיבוש הארץ בידי הבריטים נבחר לחבר השופטים בבית המשפט העליון בירושלים. מספר שנים היה היועץ של הרבנות הראשית בתל אביב ויפו בכל הנוגע לענייני אישות.
מני תואר במספר ספרי זיכרונות מהתקופה, ביניהם – יעקב הושוע:
"הוא היה דומה במראהו לאחד האמוראים או התנאים אשר רכבו על חמוריהם הלוך וחזור מסורא לפומבדיתא ובעקבותיו תלמידים השומעים תורה מפיו. ואכן לפעמים בשובו בשעות הערב לביתו מבית המשפט רכוב על חמורו, היו כמה מידידיו צועדים עמו יחדיו ומשוחחים בניחותא.."
לימים בתו הבכירה של מלכיאל, מזל, נישאה לד"ר אלברט מוצרי, בן לאחת אחת ממשפחות האצולה הבולטות בקרב יהודי מצרים, אשר נודעו בפעילותם הכלכלית הענפה (לימים הקימו את מלון המלך דוד בירושלים). ביום חתונתה שלח מושל המחוז את התזמורת הצבאית כדי להנעים את לבם של האורחים שהתכנסו בגן החווילה.
(מתוך: מ.ד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל; יהושע יעקב, ילדות בירושלים הישנה)