משפחה של מיוחסים

בין המשפחות הירושלמיות השורשיות ביותר נמנית משפחת מיוחס, אשר שורשיה בירושלים נעוצים, על פי מסורת המשפחה בתחילת המאה ה-16. מבין חמישה אחים למשפחת מיוחס אשר יצאו מכפר מינקס במהלך גרוש יהודי ספרד הגיעו  לא"י רק שני אחים: משה ורפאל. האגדה מספרת כי האחים הקימו את בית הכנסת רבי יוחנן בן זכאי – מרכז קהילתי חשוב של העדה הספרדית בירושלים.

זכות הראשונים למשפחה בהקמת בית הכנסת אף עוגנה בתקנות שונות, מאז ועד כמה מאות שנים מאוחר יותר נשמרה לבני המשפחה החזקה לעלות חתנים לספר תורה בחג שמחת תורה ע"פ תור קבוע שניתן לכל אחד מבני המשפחה. על מנת לפייס את שאר המתפללים שלא מבני המשפחה, הוקם מניין שני בו יכלו שאר בני הקהילה לעלות כחתנים לספר תורה.

ואין הדבר מה בכך!

 מסורת בידי המשפחה, כי אם יעזו  "לא מיוחסים"  לעלות בעליות אלו לספר תורה בבית הכנסת  ביום שמחת תורה- ימותו תוך חודש ימים! ויש אומרים  שפעם אירע שאחד מבני משפחת מזרחי, התמרד עלה חתן – ולא סיים את אותו חודש.

זכות ראשונים נוספת שמורה לבני המשפחה והיא ההתיישבות בכפר השילוח. ר' רחמים נתן מיוחס היה שוחט עופות  ובהמות במשך שנים רבות. הואיל ובעיר העתיקה לא היה בית מטבחיים, הם נאלצו לשחוט בבית המטבחיים מחוץ לעיר ליד כפר השילוח. נדרש  לשחוט את הבהמות לפני עלות השחר, כדי שהבשר יגיע להגיע לחנויות בשעות הבוקר המוקדמות. אך שערי העיר היו סגורים  במשך כל הלילה, וע"כ היה נאלץ  נתן מיוחס לישון מחוץ לחומות, עד שגמלה בליבו ההחלטה לעבור עם כל בני המשפחה לבית חדש שמחוץ לחומה בשכונת השילוח.

 מספר בזיכרונותיו, יוסף מיוחס, בנו של נתן:

"הדבר היה בשנת תרל"ג, אני הייתי  אז כבן חמש. ביום בהיר אחד  בא אבי ז"ל  אל התלמוד תורה שבו למדתי ויקראני ללכת עימו, ובצאתי אל החצר הגיד לי בשמחה גלויה: "נעשית בן כפר, כי את דירתנו  אנו קובעים מעתה בכפר השילוח הסמוך לעיר. שם נחיה  שם נשאף אור ואויר. לא נשתה  עוד מי בורות דלוחים, וירקות קנויים  לא נאכל עוד. כי מים חיים של מעין יהיו מימינו  ובידינו  אנו נזרע ירקות ונאכל"

יוסף מיוחס, כילד, היה הולך מביתו אשר בכפר השילוח לעיר העתיקה לתלמוד תורה של הספרדיים. מספר יעקב יהושוע על ילדי משפחת מיוחס בשבתו בתלמוד התורה הספרדי ברובע היהודי:

"חיים מיוחס הגיע מדי בוקר בבוקר אל בית התלמוד תורה של הספרדים בעיר העתיקה רכוב על חמור. החמור עמד בחנותו של אביו שבשוק הבזאר מצפה לרוכבו אשר ישוב לעת ערב. המורה והמחנך יוסף מיוחס אשר תיאר בכישרון רב את חיי הפלחים, לא עמד לרשותו חמור והוא הלך אל בית המדרש ברגל, בוקר וערב, קיץ וחורף  פעמים ללא נעליים של ממש לרגליו, אלא באנפילאות בלבד"

לאחר מספר שנים, חלק מבני המשפחה עבר מכפר השילוח אל שכונת ימין משה. הרב שמואל  יום טוב מיוחס  ובנו ר' מרדכי מיוחס היו הרוח החיה בפיתוח השכונה, עם השנים הרב מרדכי מונה כרבה  הספרדי של השכונה ואף כדיין בבית הדין הספרדי. ר' מרדכי היה מדקדק במצווה קלה כבחמורה ועניו גדול. מספרים כי הוא נהג לבוא ראשון לבית כנסת  כדי שלא יקומו מפניו.

גדולת ר' מרדכי  התפרסמה אף בקרב ערבי ירושלים; מספרים כי בפרעות תרפ"ט, בדרכו לבית המטבחיים עבר, כהרגלו, סמוך לשער יפו. מיד לאחר מספר דקות יצאו קריאות מתוך ההמון המוסת "אט'בח אל יהוד", ר' מרדכי החל ללחוש פסוקי תהילים בחושבו שהנה בא קיצו, והנה לפתע, הופיע ערבי לא מוכר וצעק בקול בפני ההמונים "אוי למי שיגע בחכם היהודי הזה, דמו בראשו!" כך הגיע לשלום לביתו כל עוד נפשו בו.

ר' מרדכי היה לא רק דרשן, כ"א פעיל של ממש למען הצלחת המערכה של הישוב היהודי על ירושלים בימי תש"ח מתוככי ביתו. ביתו בשכונה שימש מפקדה של ההגנה ואחסנו בו נשק רב. בשנים האחרונות לפני קום המדינה נתגלה המחסן ע"י הלשנה.

במהלך מלחמת העצמאות, נהרגו שלשה מבני המשפחה. בין הנופלים: בן ציון בן רבנו מיוחס, אשר היה פעיל  במחלקה הערבית של שירות הידיעות תחת פיקודו של יצחק נבון. בן ציון נולד בחברון, התחנך בחדר מפי הרב צרפתי, ולמד ערבית ועיקרי דת האסלאם אצל אחד השיח'ים שהיה מפקח על מערת המכפלה. בשנת  1928 כאשר החלה ההסתה נגד יהודי חברון הצטרף בן ציון להגנה ויותר מאוחר היה לוחם פעיל בש"י (שירות הידיעות). עם איסור  מכירת קרקעות ליהודים ניצל קשריו  עם ידידיו הערבים ובהשפעתו נמצאו דרכים להעברת קרקעות של ערבים לקק"ל וליהודים פרטיים. תוך כדי פעולותיו ערך גם מחקר על הקוראן המוסלמי, ולשם כך ביקר ברבת עמון ואף הוזמן אל המלך עבדאללה.

בתאריך: 22.2.48 בן ציון נרצח בפיצוץ רחוב בן יהודה בירושלים, יחד אתו נספו אשתו רות באומן, בנו הקטן יובל וגיסתו שולמית באומן. שתי בנותיו ניצה בת שלוש שנים ורחל בת חמש שנים ניצלו בנס הן נאספו ע"י אחותו יהודית מיטלמן שגידלה אותן יחד עם בתה יחידתה  שאף היא שמה רחל.

 לאחר מלחמת ששת הימים  רחל ביתו של בן ציון מיוחס נישאה למאיר ברוזה. טכס חתונתם  התקיים במערת המכפלה. ייתכן וזו הייתה החתונה היהודית הראשונה שנערכה במערת המכפלה, במעמד של רבים שנאספו מכל חלקי הארץ. חתונה זו סימלה את סגירת המעגל עם אביה שנולד במקום בו המשיכה רחל את שרשרת משפחת מיוחס.

 (מתוך: אברהם בן יעקב' ירושלים בין החומות; יעקב יהושוע. ירושלים הישנה בעין ובלב)