ספרדים ונהנים

רבנים מקובלים נופשים בהרי יהודה, רב שוחט מעשן מרגילה, נשפים תוססים בשבע ברכות – אלו הם חלק מתיאורים על יהודים ספרדים אצל לא מעט ספרי זיכרונות.

מספרים על הרב יוסף עוזיאל, אביו של הראשון לציון הרב בן ציון חי עוזיאל, כי נהג להגיע בליל הכפרות אל בתיהם של כמה מנכבדי העדה ורבניה, על מנת לשחוט בבתיהם את התרנגולות לכפרות. כשסיים את מלאכת השחיטה, מסופר כי הזמינוהו בעלות הבית להיכנס פנימה וכבדוהו בספל קפה עם דולסורה (מתיקה). כששעתו הייתה פנויה, הגישו לו גם נרגילה לעישון.

לעיתים ההנאה מהטבע הייתה מגויסת לעבודת ה; מסופר על מספר תלמידי חכמים מישיבת בית אל שהחליטו לפסוק מהלימוד ולצאת לטיול בעין כרם ע"מ  להתאוורר באוויר ההרים של ירושלים, עם חזרתם זכו למים קרים מקנאי ירושלים ואף הוחרמו על כך שבטלו מלימוד תורה. בפעם הבאה התלווה לטיול הרב בן ציון פרדס, אביו של אליהו פרדס, רבה של ירושלים, מגדולי רבני ישיבת בית אל וירושלים, אז מספרים כי נדמו קולות הביקורת.

יעקב יהושוע מספר כי בבית סבו – הרב גבריאל שבתאי, בימין משה הוקמה ישיבה. אחד מהשלושה חדרים שבביתם שימש כמקום לימוד לרבני השכונה. בפוקדם את 'הישיבה' כיבדה אותם סבתו  בספלי קפה ובדברי מתיקה, אבטיח ושאר פירות. גם לאחר שנתאלמנה, זכרו לה הרבנים  עוד שנים רבות את חסד נעוריה, ניגשו אליה ודרשו בשלומה.

מספר הירושלמי אברהם משה לונץ בזיכרונותיו: " במשפחות הספרדים היו לפעמים נשפי התרועעות ושעשועים עם מנגנים ומחולות של בתולות בלבד, אך לא אצל האשכנזים … הספרדים החיים יותר חיים טבעיים וגם חכמיהם  זקניהם וחסידיהם  נהנים ומתענגים  מטוב הפרוזדור [כינוי לעולם הזה] הסתפקו בשבתם בקיץ בחצר המרוצף שלפני בתיהם, ויש שאכלו שם סעודת הערב וגם נמו שנתם ואלה שלא היה להם חצר רחבת ידיים ישבו לנוח על גגות בתיהם  השטוחים ומוקפים במעקה …"

אדם נוסף אשר העיד על הדברים באופן דומה הוא אליעזר בן יהודה אשר ראה את עצמו מקורב לעדה הספרדית.

(מתוך : חמדה בן יהודה, חיי אליעזר בן יהודה; יעקב יהושוע, ירושלים הישנה בעין ובלב; אברהם משה לונץ, נתיבות ציון וירושלים; יעקב יהושע, ילדות בירושלים הישנה; אפרים כהן רייס, זיכרונות איש ירושלים)