צחוק הגורל של אמת המים החשמונאית- מימי בית שני ועד המצור בתש"ח

אמת המים החשמונאית בארמון הנציב. בתוכה צינור חרס מהתקופה העותומנית

החשמונאים בשבתם על  כסא המלוכה בנו מפעלי בנייה מרשימים בא"י ביניהם ארמונות ומבצרים מפוארים כמו אלו ביריחו וסרטבה בשומרון ועוד. כשלצורך אספקת מים לאותם מקומות דאגו לבנות אמות מים- מעין תעלות שהובילו מים ממקומות גבוהים ורחוקים לאותם ארמונות . גם בירושלים לא פסחו על אותן אמות מים ארכות ומרשימות.

במהלך תקופת בית שני,  מעיין הגיחון ברכות ובורות המים שעליהם נסמכה ירושלים כבר לא סיפקו את צרכי עשרות אלפי הרגלים שהגיעו לעיר, בנוסף לצריכה היומיומית במים בירושלים לצורך טהרה, והמקדש כגון:  שטיפה וניקיון רחבת העזרה.  וע"כ נתעורר צורך להיעזר גם במי מעיינות שמחוץ לעיר.

בדרום ירושלים, בהרי חברון, נמצאו מספר מעיינות במקום שגבוהים בירושלים בכמה עשרות מטרים מירושלים, מהר הבית. ומכאן הייתה האפשרות להזרים את המים אל העיר. לצורך כך נבנו שתי אמות שהובילו מים מבריכות שלמה שבבית לחם אליהן נקוו מי המעיינות. אחת אמה עליונה ואחת אמה תחתונה. האמה התחתונה שהתחילה בגובה 765 מ' מעל הים הסתיימה בהר הבית בגובה בגובה של כ-740 מ' בהובילה מים התגברה על המכשול ההררי ע"י חציבת מנהרה בבטן האדמה כמו  ברכס ארמון הנציב וחצתה גאיות ע"י גשרים, כמו זה שנמצא בבית לחם. אורך האמה התחתונה  כ- 23 ק"מ

במנהרה שבארמון הנציב נמצאו חרסים מימי בית שני, מטבעות מימי ינאי והורדוס וכן טיח חשמונאי המצפה את את הדופן החיצונית של האמה. וע"כ בין השאר מקובל לתארך את תחילת השימוש באמה לימי החשמונאים

. הקמת האמה שהתחילה, כאמור ע"י החשמונאים חודשה ושופרה כמה וכמה פעמים במהלך ההיסטוריה של ירושלים: רומאים, ממלוכים, תורכים ולבסוף האנגלים, כך שהייתה בשימוש במשך אלפיים שנה.

במהלך מלחמת העצמאות, במרץ 1948 מצוקת אספקת המזון והמים הלכה והחריפה, יוסף דב מי שהיה אחראי על אספקת המזון לירושלים הנצורה מספר כי במאמץ להגדיל את סיכויי הישוב היהודי לשרוד התחילו ראשי הישוב לעורר את התושבים לשתול ירקות בגנים ולהשתמש המי שופכין להשקאתם. צינור האספקה  שהוביל מים לירושלים ממעיינות ראש העין ,שבשפלת החוף פעל באמצעות שלוש תחנות שאיבה שכולן היו היו בשטחים ערביים. במהלך פרעות 1939-1936 פגעו הערבים מספר פעמים בצינור. הפעם היה ברור שההערבים ינתקו את צינור האספקה וכך היה.

מה בנוגע לבריטים ולערבים שגם הם נהנו מצינור האספקה?  לכל אחד היה את מקור האספקה שלו.

לבריטים  היו את מקורות האספקה ממעיין עין פרת ולערבים היה מלאי גדול בבור המים שבסמוך לכיפת הסלע . אספקה נוספת הייתה לערבים מאמת המים התחתונה שזו שהובילה מים מבריכות שלמה.

היה זה צחוק הגורל שרשת אספקת המים שנבנתה בידי מלך יהודי, חשמונאי עבור המדינה היהודית המתחדשת לפני 2000 שנה נמצאה עתה בימי משבר כה מכריע בידי האויבים של העם היהודי המשתמשים בה בניסיון למנוע את הקמתה מחדש של המדינה היהודית בפעם השלישית.