בית כנסת שנהפך לקבר דוד

נכתב הרבה בנוגע למהימנות המסורת בדבר מיקומו של קבר דוד בהר ציון, בלא כל ממצא ארכיאולוגי מקומי היכול לסייע כדי לבסס מסורת זו. לעומת זאת, ממצאים ארכיאולוגים שנמצאו בסמוך מסייעים למספר עדויות מעניינות שנכתבו על המקום:

בשנת 333 סייר בארץ נוצרי מבורדו שבצרפת,שתיאר את רשמיו על הר ציון:

'"תוך חומה של ציון רואים את המקום בו היה ארמון דוד המלך. משבעה בתי הכנסת שעמדו כאן פעם יש היום רק אחד, השאר נחרשו ונזרע עליהם כפי שהנביא ישעיהו אומר: 'ונותרה בית ציון כסוכה בככרם, כמלונה במקשה, כעיר נצורה"

עדות נוספת מאותה תקופה מצויה אצל אפיפניוס מסלמיס אחד מאבות הכנסייה הנוצרית בתקופה הביזנטית, הוא מציין כי כנסיית השליחים הייתה על הר ציון, סמוך לבית כנסת ששרד במקום 'כסוכה בכרם'.

סמוך לשנת 370 כתב הבישוף אופטטוס ממילויס: ' לא בהר ציון ההוא, אשר מופרד מחומות ירושלים על ידי נחל קטן ןאשר בפסגתו יש מישור לא גדול , שבו היה בית כנסת [נוסח אחר שבעה בתי כנסת] ששם יכלו היהודים להתאסף כדי ללמוד תורת משה'

אם מסתכלים מעבר למצבה של קבר דוד הרי שאפשר לראות גומחה צרה וגבוהה, גומחה שעוררה את סקרנותו של הד"ר דוד פינקרפלד הי"ד. בשנת 1951 הוא חקר את קירות המבנה, וחפר לעומק של 70 ס"מ. שם הוא חשף שרידי רצפת פסיפס צבעוני שדומה לרצפות פסיספס של בתי כנסת מאותה תקופה במקומות שונים בארץ כמו דרום הר חברון. ד"ר פינקרפלד שוב שב לקבר דוד כשבידו מצפן ולתדהמתו גילה שהקיר הקדום עם הגומחה מכוון בדיוק כלפי הר הבית, ומכאן, שהגומחה שימשה ,כנראה, ארון קודש.

אם כן, ייתכן שאחד מבתי הכנסת בהר ציון שמוזכרים באותן עדויות היה במקום זה שלימים יהפך להיות במסורת כקבר דוד.