הרכבל מעל גיא בן הינום

הרכבל מעל גיא בן הינום

במהלך מלחמת העצמאות, בניסיון לפרוץ לעיר העתיקה נכבש הר ציון כשגיא בן הינום מפריד בין ההר לבין ירושלים המערבית שתחת שלטון ישראל. עמדות חיילי הלגיון שהיו על החומה הקשו על העברת אספקה למגיני ההר ועל פינוי הפצועים. באותם ימים בחור בשם אוריאל חפץ, מפקד  חיל ההנדסה של האצ"ל ולאחר מכן עוזר קצין ההנדסה בהגנה, יושב בבית קפה ומנסה למצוא פתרון לבעיה. במוחו עלה רעיון נועז  ל "רכבת האווירית" אשר תקשר בין הר ציון וחלקה המערבי של ירושלים. אכן צה"ל אימץ את הרעיון.

הקרון היה מונח בעמדה הישראלית בבית החולים סנט ג‘והן (ליד הסנימטק של היום) והוסע בעזרת כבל פלדה באורך כ-200 מ' שנמתח מעל גיא בן הינום וקישר בין העמדה להר ציון. גובהו המקסימלי של הכבל מעל לגיא הגיע ל-50 מטרים לערך. הקרונית שנתלתה עליו הייתה בעלת כושר משא של כ-250 ק"ג. בשעות היום הכבל היה מונח על קרקעית גיא הבן הינום כדי להסוותו, מפני הירדנים ורק בשעות הלילה היו מותחים אותו ומסיעים את הקרון לאורכו. המתקן שימש במשך כחצי שנה, במהלכה הורדו פצועים מהר ציון והועברו אליו חומרי ביצורים, ציוד אספקה ותחמושת. חוליה של שלושה חיילים בכל תחנה הייתה אחראית על ההפעלה הידנית של הרכבל. משך הנסיעה לכל כיוון היה שתי דקות.

כאמור, כחצי שנה היה הרכבל בשימוש סדיר, אך נשאר כשיר לפעולה עד מלחמת ששת הימים מחשש שיהיה צורך להשתמש בו שנית, אם ינותק הר ציון בעת מלחמה. דבר קיומו נשמר בסוד ונחשף לראשונה בשנת 1972. במקום בו הופעל הקרון נפתח מוזיאון עם צילומים ותערוכות מהתקופה.

על המצאות ותרומות נוספות למערכת הביטחון בתקופה שאחר כך, זכה אוריאל חפץ בשנת 1973 בפרס לביטחון ישראל. אוריאל פורסם גם בגבורתו האישית.הוא  זכה לעיטור המופת על חילוץ פצועים תחת אש במלחמת יום כיפור, ובצל"ש הרמטכ"ל על הצלת תלמידים בטבח במעלות ב-1974, פעולה במהלכה נפצע קשה ובעקבותיה נותר משותק.

אוריאל חפץ נפטר ב-1978 והוכר כחלל צה"ל.

בשנת 2005 עיריית ירושלים החליטה להנציח את פועלו של חפץ ע"י קריאת רחוב בשם "נתיב הרכבל" בסמוך לבית הקפה בו ישב. על שלט הרחוב נכתב באותיות קטנות "יד לאוריאל חפץ, בונה הרכבל החשאי להר ציון במלחמת העצמאות"