אברהם שלום יהודה
אברהם שלום יהודה
אברהם שלום יהודה – בין הדמויות הפחות מוכרות בסיפור של הקהילה היהודית בירושלים, אך עם סיפור ביוגרפי וקהילתי משמעותי.
אברהם שלום היה נכד לשלמה יחזקאל יהודה – בין המשפחות הבגדדיות הבולטות שמגיעות לירושלים במהלך המאה ה-19. לאחר שהצטיין בלימוד ש"ס ופוסקים, למד אברהם שלום את השפה והתרבות הערבית (בין השאר אצל אחיו המזרחן, יצחק יהודה) . אברהם שלום התמחה בשפה והספרות הערבית, ובהשפעה שלה על השפה העברית.
מגיל צעיר אברהם שלום כבר התנסה בכתיבה מחקרית. כך כבר בהיותו בן 15! כתב ספר בשם 'קדמוניות הערבים בימי הבערות אשר לפני מוחמד מיסד דת האסלם' (העוסק בחיי הערבים בתקופה הטרום אסלאמית). בהמשך אברהם שלום למד מזרחנות באוניברסיטאות שונות באירופה – שטרסבורג, פרנקפורט, והידלברג, עד שסיים בהצלחה את חוק לימודיו בתואר דוקטור.
שמו של אברהם שלום נודע בקרב רבים. הוא כיהן כציר בקונגרס הציוני הראשון, ונפגש עם הרצל כדי לדון עימו בשאלה הערבית. הוא הוזמן להרצות במוסדות אקדמיים שונים באירופה, וקשר קשרי ידידות עם מלומדים שונים ביניהם אלברט איינשטיין.
אברהם שלום יהודה לצדו של אלברט איינשטיין
בשנת 1913 הוזמן אברהם שלום על ידי ממשלת ספרד כדי להעביר סדרת הרצאות אודות 'גדולי ספרד במדע, בשירה, בהנהלת המדינה ובכלכלה לכל ענפיה'. בעקבות אותה סדרת הרצאות הוא הוזמן לפתוח קתדרה 'לספרות ישראל' באוניברסיטת מדריד. לפני שהתקבל להיות מרצה הוא התייצב בפני מלך ספרד, אלפונסו הי"ג. באותן פגישות הזכיר אברהם שלום, לפני המלך, כי אחד מאבות אבותיו היה דון יוסף אבן שושן מטולידו שכיהן בחצר המלך אלפונסו השמיני.
מינויו של בן ירושלים להיות מרצה באקדמיה המלכותית בספרד לא נעלמה מהעיתונות הירושלמית. כך פורסם בעיתון הירושלמי 'החירות' הדברים הבאים:
'ידיעה מפתיעה מאוד נתקבלה מברלין כי בן עירנו וידידנו הנכבד הד"ר אברהם שלום יהודה … נוטה לשיבת היהודים לארץ ספרד. האמנם? האפשר הדבר? … והנה מה שמודיעים מברלין : הד"ר אברהם שלום יהודה מתארח עכשיו בספרד. הוא נתקבל במדריד בכבוד גדול ע"י הוזירים ושרי המלוכה ובאי כוח ממשלת ספרד'.
אך הייתה בעיה בהקמת הקתדרה. לפי החוק בספרד אברהם שלום היה מחויב לוותר על נתינותו האנגלית, שכן לנתינים זרים היה אסור לכהן כפרופסורים. הממשלה בדקה מה ניתן לעשות, ומצאו כי ישנו חוק המתיר לנתין זר להיות פרופסור לשפות זרות, אך רק אם הן שפות מדוברות. בשל כך, אברהם שלום היה צריך להוכיח כי העברית היא שפה מדוברת.
שני פרופסורים הראו שבארץ ישראל העברית היא שפה חיה, ומה שבסופו של דבר הכריע את הכף היה תרגום של ביאליק לדון קישוט. ואכן בתהליך הקמת הקתדרה היו מעורבים פוליטיקאים, שרים, ואפילו המלך הספרדי בעצמו שאישר את המינוי החריג.
בטכס המינוי, חשב אברהם שלום על כך כי הוא היהודי הראשון שמגיע לכהן בבית מדרש ספרדי גבוה, כאשר היהודי האחרון היה רבי אברהם זכותא מהמאה ה-16.
כאשר אברהם שלום קיבל את המשרה לעמוד בראש הקתדרה באוניברסיטת מדריד, אחד מתנאי הסף שהציב היה הכללת השפה העברית בלימודי החובה, כפי שציין:
'בקבלי לשרת בקתדרה התניתי תנאי מפורש, שהעברית תהיה של חובה כמו השפה הערבית במחלקת הפילוסופיה… ובכן הייתה האוניברסיטה במדריד הראשונה והיחידה בעולם אשר העברית הייתה בין הלמודים החיוביים … כאשר שאל אותי המלך אלפונזו מדוע עמדתי בכל תוקף על התנאי בעניין העברית ביארתי לו שהתרבות העברית הייתה לה למעלה יתרה בספרד כי שם פרחה וגדלה והגיעה למרום שהשפיעה על ההשכלה האיספניולית כמו שהשפיעה עליה הערבית מצדה'.
באותה תקופה שאברהם שלום היה בספרד פרצה מלחמת העולם הראשונה. אברהם שלום ניצל את קשריו עם מלך ספרד כדי להניא את השולטן הטורקי מלממש את גזירת הגירוש על יהודי א"י שזמם ג'מאל פאשה לבצע. במסגרת הניסיון לשכנע את ההנהגה של ממשלת ספרד להגן על יהודי א"י, הדגיש יהודה את החיבור של היהודים הספרדים בא"י לתרבות והשפה הספרדית :
'הוא (ראש המינסטריון הספרדי) שאל אותנו אם נמצאים ספרדים רבים בא"י. על זה השיבותי לו: יותר מארבעים אלף ספרדים מבקשים עזרתך מרחוק, באותה השפה בה שרה לך אמך את שירי הערש היפים והנהדרים'.
ובפגישה עם המלך סיפר:
'אדוני המלך! יהודי א"י הם צאצאי צאצאיהם של נתיני אבות אבותיך! כולם כרובם – בנים נאמנים לר' יהודה הלוי, ר' שלמה אבן גבירול והרמב"ם. השפה הקסטילנית שגורה בפיהם ועוד בטרם הגעתי למדריד כבר ידעתי לשיר ולדקלם את שירת ספרד הנהדרה. היעמוד בך לראות את כל אלה המדברים בשפתך והמהווים חלק מן היסטוריה של ארצך, שותים את כוס קובעת התרעלה של עריץ תורכי [ ג'מאל פאשה] ותשתוק'.
ואכן בזכות פועלו של אברהם שלום מול שלטונות ספרד נמנע גירוש יהודי א"י ע"י התורכים במהלך מלחמת העולם הראשונה. כמו כן, הודות לקשריו עם ממשלת ספרד נמנעה הפצצת תל אביב ויפו ע"י מעצמות ההסכמה. לכך יש להוסיף את הסיוע הכספי והחומרי שהעניק הקונסול הספרדי בירושלים לאוכלוסייה היהודית בירושלים במהלך המלחמה.
אחרי שבע שנים בקתדרה במדריד, אברהם שלום הוזמן להיות מרצה באוניברסיטה העברית במחלקה ללימודי המזרח. בעקבות ההזמנה הוא עזב את משרתו במדריד, אך עם הגעתו לארץ הסתבר כי מינויו בוטל (במידה רבה מסיבות פוליטיות – סיפור שאפשר להקדיש לו מאמר). אברהם שלום עזב שוב את הארץ ומצא את מקומו כחוקר באמריקה.
אברהם שלום יהודה נפטר בניו-הייבן, קונטיקט, ב-1951. ארונו הובא לארץ ב-1952 והוא נקבר בהר המנוחות. נראה כי הוא זכה להערכה במותו יותר מאשר בחייו.
מודעת הלוויה של אברהם שלום יהודה
על שמו יש רחוב בשכונת תלפיות. בנוסף לכך, עזבונו שמור בספריה הלאומית. האוסף על שמו (אוסף יהודה) הוא אחד העיזבונות המשמעותיים והיקרים ביותר שהתקבלו אי פעם בספרייה הלאומית. בין הפריטים המיוחדים בעיזבון נמצא גם אוסף של תעודות מקוריות חתומות בידי נפוליאון והכתבים המיסטיים של ניוטון. אברהם שלום, כאספן נלהב של ספרים וכתבי יד, רכש את החיבורים של ניוטון זמן מה לאחר מכירתם במכירה פומבית בלונדון ב-1936.