אולם הקזינו בבאזל

22.11.2018

בניין הקזינו

הקונגרס הציוני הראשון בבאזל, סוף אוגוסט 1897.

מדובר היה באסיפה ראשונה של נציגים יהודים מהפזורה היהודית מאז חורבן בית שני כדי לדון בהקמת מדינה יהודית. עצם ההכרזה על לאומיות יהודית לפני העולם, מפי נציגים יהודים שונים הייתה הישג כשלעצמו.

הרצל הגיע לבאזל ארבעה ימים לפני היום שנועד לפתיחת הקונגרס. הוא רצה לבדוק את המקום שעיריית באזל העמידה לטובת הקונגרס. מסתבר שזה היה חנות חייטים שהתפנתה. הרצל היה מזועזע!

"בה במידה אני גם דואג שלא ניראה מגוחכים בעניין האולם"

בינתיים דאגו לשכור "אולם" חלופי שלא היה מוצלח יותר- מרתף בירה זול עם בימה שהתאימה לבידור קל בבית קפה.

הרצל ביטל מיד את העסקה והעביר את הקונגרס לאולמי הקזינו.

מעל לפתח הכניסה תלו דגל כחול לבן. מדובר היה ברעיון של דוד וולפסון, לימים מחליפו של הרצל:
סיפר וולפסון בזיכרונותיו:

"אבל הרי יש לנו דגל! הוא כחול-לבן, כמו הטלית, נפרוש את טליתנו לעיני כל העולם! כך נולד הדגל הלאומי שלנו…ואיש לא תמה כיצד או מנין בא"

בינתיים הגיעו בכל רכבת שמגיע לבאזל חברי הקונגרס ממקומות שונים.
כתב הרצל בזיכרונותיו:

. "הם מכוסים אבק-פחמים ומיוזעים מן הנסיעה, עמוסי כוונות – רובם כוונותיהם טובות, מקצתם- רעות"

בנאומו בקונגרס הכריז הרצל:

"אם אמצה את קונגרס באזל בדיבור אחד- שאזהר שלא להגותו ברבים- הריהו זה: בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים, אם אומר זאת היום בקול, יענה לי צחוק כללי. אולי בעוד חמש שנים, בוודאי בעוד חמישים שנה, יודו בכך כולם"

נדמה כי רוח הנבואה נזרקה בו. בדיוק, אבל בדיוק 50 שנה אחרי שאמר הרצל את הדברים, ב-1 לספטמבר, 1947 הכריזה ועדת אונסקו"פ, מטעם האו"ם על הקמת מדינה יהודית לצד מדינה ערבית, על בסיס אותה הצעה הוחלט באו"ם על פתרון החלוקה בכט' נובמבר.

אתמול (21.11.18) עמדתי ליד אולם הקזינו. זה היה מוזר ומרגש לראות איך בתוך כל שאון החשמליות, בתי הקפה ודוכני השוק, בלב ליבה של ההמולה נמצא המקום בו התחולל תהליך הורתה של מדינת ישראל, מדינה שתיוולד קצת יותר מ-50 שנה מאוחר יותר.

בניין הקזינו בבאזל עם השלט שהיה באולם. (האולם בשיפוצים- אי אפשר להיכנס בשלב זה)

20181121_151158

תגיות: