בית חינוך עיוורים

בשנת 1902 יסדו נחום נתנזון, ד"ר יצחק קרישבסקי ואברהם משה לונץ בית חינוך לעיוורים כדי לתת לעיוורים מוסד חינוכי מתאים.

מספרת בתו של א"מ לונץ (שהתעוור בגיל צעיר והכיר על בשרו את קשיי העיוורים אז):

פעם בא אל אבא ר' נחום (נתנזון) בהתרגשות על מחזה איום שראה מפתח חנותו: גמל דרס ילד עיוור שהלך בסימטה. מזועזעים שניהם מן האסון נעתקו מילים מפיהם. והנה התאושש אבי: "ר' נחום, הגיעה השעה! מזמן חשבתי כמה נחוץ מוסד בשביל הילדים האלה המסתובבים בחוצות ללא השגחה וחינוך. גש נא אל שולחן הכתיבה, והנה לפנייך נייר, עט ודיו, וכתוב!" ואבי הקריא לו 'קול קורא לעיתונים', המתאר את מצבם של הילדים מוכי הגורל. משכנו הראשון של המוסד היה בשכונת אוהל משה ואח"כ עבר לדירה שכורה בקומה הראשונה של בית משפחת עמיאל בפינת הרחובות מונבז-החבצלת-הנביאים. בשנות השלושים של המאה ה-20 עבר המוסד אל משכנו הנוכחי בקרית משה.