גילוי חללי רובע תש"ח – חלק ב'

בפוסט האחרון נכתב על קבורת הנופלים ברובע היהודי במהלך הקרבות בתש"ח, ועל הגופות שנשארו ברובע לאחר נפילתו ולא נקברו במשותף עם שאר החללים.

סיפור גילוי עצמות הנופלים לאחר ששת הימים מתחלק לשני חלקים: חשיפת מקום קבר האחים, וגילוי העצמות שהיו מפוזרות ברובע במקומות שונים שחלקן נקברו ע"י הערבים וחלקן לא. בגלל המורכבות והעניין של כל אחד מהחלקים נקדיש את הפוסט הנוכחי לחלק הראשון ובפוסט הבא נסיים את הנושא עם החלק השני.

לאחר מלחמת ששת הימים עם ישראל חזר לעיר העתיקה. המונים נהרו לכותל המערבי, ביניהם היה משה רוסנק, מי שהיה מפקד הרובע היהודי בתש"ח. רוסנק היה נוכח בקבורת הגופות בקבר אחים. הוא אף עשה רשימה מסודרת של כל הגופות שהונחו במקום על פי סדר הנחתם. היה ברור עוד בתש"ח, כאשר טמנו את הגופות – כי זו קבורה על תנאי לפני העברה למנוחת עולמים בבית קברות מסודר. לאחר ששת הימים רוסנק יצר קשר עם הרב שלמה גורן, הרב ראשי לצה"ל. הרב גורן אמר לו שהחברה קדישא של הצבא תטפל בהוצאת הגופות ממקום קבורתן.

רוסנק זכר היטב את מקום קבר האחים. ובכל זאת, הגיע למקום עם צילומים מתש"ח כדי להיות בטוח. במהלך זיהוי המקום, נפגש רוסנק עם הרב שלמה מן ההר, מרבני הרובע בתש"ח (אביה של פועה שטיינר שהוזכרה בפוסט הקודם)

הרב מן ההר אמר לרוסנק : "עזוב את הצילומים. אני זוכר, אני יודע, אני מכיר, זאת היא החלקה. אין ספק, זה כאן."

ואכן זו הייתה חלקת הקבורה. זו הייתה חצר קטנה תחומה בקירות ושער. כאשר הם הגיעו למקום החלקה הייתה עדיין מגודרת, אך מפלס האדמה היה בגובה הגדר, שהגיעה לגובה אדם. זאת מפני שבמשך שנות השלטון הירדני, התושבים הערבים זרקו מעבר לקירות, אשפה ושרידי בהמות שאכלו או התפגרו, ולכן הצטברו במקום עצמות כבשים ועזים.

רוסנק בליווי חברת קדישא של הצבא החלו לחפור. סיפר רוסנק בזיכרונותיו:

"יועצי עצות למיניהם באו לשם ובלבלו אותי בדעות שהביעו לגבי מקום הקבורה, ולגבי מספר החללים. היו שאמרו כי מקום הקבורה נמצא מאחורי בית רוטשילד, כי גם שם הייתה חלקת גוי. היו שאמרו שצריכים להימצא מאתיים חללים, היו שאמרו כי אלה שנמצאו אינם כל הנקברים. ממש שיגעו אותי. אני עמדתי על דעתי כי החלקה שבה חפרנו היא מקום הקבורה".

כפי שצוין, לאחר ששת הימים המפלס מעל קבר האחים היה כמעט שני מטר – בגובה אדם. החברה קדישא הביאה 12-15 איש, ואחרי יומיים שלושה ארגנו מתנדבים מישיבות. הם עבדו בכל יום מ-8.00 בבוקר ועד שעות אחר הצהריים. אחרי כמה ימי עבודה, עדיין רוסנק והמתנדבים לא הצליחו להגיע לגופות. אמנם נמצאו עצמות, אך פתולוג צבאי שנכח במקום בחן את העצמות וטען: "לא. לא. לא. אלה כולן עצמות בהמות".

מקום קבורת חללי הרובע

עבר שבוע של עבודה וטרם נמצאה עצם אדם, והחופרים החלו להתייאש. הרב גורן אמר לרוסנק: "אתה טועה זה בוודאי לא פה". רוסנק המשיך להתעקש. הוא זכר את המקום וחש באופן וודאי כי זה מקום קבורת החללים. אחרי כמעט שבועיים של עבודה החלו החופרים להתקרב למפלס המדרכה ועדיין לא מצאו זכר לנקברים. הרב גורן אמר שהוא רוצה להפסיק, אך רוסנק המשיך לטעון כי אין ספק שזה המקום. הרב גורן פסק כי אם לא ימצאו עצמות ביום-יומיים הבאים, כנראה שיש טעות בזיהוי המקום או שהערבים הוציאו את הגופות מהמקום.

בדיוק יום לאחר מכן, מצאו החופרים עצם אדם ראשונה. כאשר קברו את הגופות בתש"ח הניחו לוחות עץ בין הגופות. ב-1967 הם מצאו את הלוחות רקובים אבל מסודרים לפי סדר הנחתם. מסתבר שגם אחרי 19 שנה ניתן היה לזהות כמעט בוודאות את החללים לפי סדר שכיבתם.

בזיכרונותיו סיפר רוסנק כי הפתולוג הצבאי שאל אותו:

"תגיד לי, היה לכם מישהו בלי רגל?" שאלתי: "איפה מצאתם אותו?" הפתולוג ספר לפי סדר השכיבה: "אחד, שתים, שלוש" "אמרתי: רגע. עיינתי ברשימה והמשכתי: כן. זה חיים קוסטרומיצקי, שהייתה לו רגל אחת תותבת. אחר כך מצאו חלל שגולגולתו נקובה מכדור בראש. שאלתי: מה המספר? איפה זה? זה היה אברהם כהן שקיבל כדור בראש."

בין שלדי הנשים מצאו שלד של נערה ושרשרת קטנה על פרק ידה. זו הייתה גרציה הרוש. גרציה (יפה) הרוש הייתה כמעט בת 16 בנופלה. היא לחמה באחת העמדות בגבול הצפוני של הרובע. כאשר העמדה נכבשה ע"י ערבים היא עברה לעמדה אחרת סמוך לישיבת פורת יוסף על מנת להדוף את ההתקפות של הערבים. אותה עמדה הותקפה באש כבדה. היא הרימה את הראש כדי לזרוק רימון לעבר התוקפים, אך באותו רגע ממש היא נורתה, נפלה במקום והרימון שהיה בידה התפוצץ, ידה נקטעה והיא מתה מפצעיה. למיטב ידיעתי, גרציה הרוש הייתה הלוחמת הצעירה ביותר שנפלה במערכות צה"ל (הלוחם הצעיר ביותר – ניסים גיני).

גרציה הרוש

כאמור, הרוש נקברה עם שרשרת קטנה שהייתה לה על היד. עדותו של רוסנק שאכן מצא את השרשרת ב-67 היא מעניינת לאור העובדה שבראיון שערכתי עם אברהם אלמוג, אחיה של גרציה, הוא סיפר כי שאל את החופרים אם הם מצאו את השרשרת והם טענו שלא.

הלווית 48 החללים שהיו בקבר אחים הייתה בכ"ו בתמוז בטקס צבאי בהר הזיתים.

כאמור, גם לאחר העברת 48 הגופות להר הזיתים נשארו גופות נוספות ברובע. כיצד ואם בכלל מצאו אותן – על זה אכתוב בפוסט הבא.