הקולנוע הראשון בירושלים

חצר בתי פיינגולד

סמוך לשכונת נחלת שבעה נבנתה בסוף המאה ה-19 בית גדול בן שלוש קומות ע"י יהודי מומר בשם יוסף פיינגולד, מה שמוכר כבתי פיינגולד. הבניין שימש למגורים, מסחר, חנויות ו…פעילות מיסיונרית (הפצת הנצרות אצל יהודים). רבני ירושלים לא  ייחסו חשיבות רבה לדבר עד שיותר  מאוחר הוקם במקום "ראינוע"- בית הקולונוע הראשון בירושלים. מספרים כי המקום ריתק אליו רבים מבני ירושלים בתקופה העותומאנית. עם סיום מלחמת העולם הראשונה ביקרו בראינוע חיילים רבים  מבני חילות הברית שביקשו להתענג על פלאי עולם הבד.

יעקב יהושוע מספר בזיכרונותיו:

"שנים רבות שימש "סינימה סיון" אותנו  ואת שכנינו. תרבושים וכובעים  ישבו זה ליד זה בשלווה וברעות. ראינוע זה שימש מעין מועדון יהודי ערבי. בין כתליו נשמעו  קריאת התפעלות של הנוער היהודי והערבי כאחד למחוזות האהבה שהוקרנו על המסך"

בעיתונות מאותה תקופה נכתב:

"ערב ערב מתאספים באולמיפיה, מאות אנשים רובם מהמון העם, יהודים נוצרים וערבים ןמתענגים על התמונות החיות של הראינוע. תזמורת קטנה משמיעה מנגנות יפות, אור החשמל, אלעקטרעציטעט, מאיר את כל האנשים, ופתאום- חודשך. והתמונות נעות נעות"

 (עיתון הצבי, חשוון 1908)

תגובת הרבנים לא בוששה לבוא, והרבנים  כאחד יצאו בקריאה נמרצת מלתת מלהימנע בחילול הקודש בירושלים.

"ב"ה מאת הרבנים הגאונים..ספרדים ואשכנזים, פרושים וחסידים..האיסור החמור והעוון הפלילי על פי דין תורתנו הקדושה לשמוע דבר שחוק בבתי טאטראות הנקרא טייטער, ידוע ומפורסם  וגורם כליה לעולם, רחמנא ליצלן, ובפרט בארץ הקדושה, חלילה וחלילה , לכל בן ישראל ללכת לראות הטאטראות והמחזות השונות ולחלל שם ה' פני הקודש והמקדש, אוי לאותה בושה!"

אך נראה כי עדיין רבים מהנערים לא הדירו עצמם מהמקום ואףנקטו בתחבולות שונות לראות את הסרטים.

יעקב יהושוע  מספר כי עוד זוכר בזיכרונו את צריף הפח ואת החורים שנקבו בכותל ע"מ שיוכלו לזכות ולראות את גיבורי הקולנוע.

(מתוך: ירושלים הישנה בלב ובעין, יעקב יהושוע)