הרצל בכותל

צילום:Eric Matson, צילומי המושבה האמריקאית

לא מעט ממנהיגי הציונות הגיעו לירושלים וביקרו במקומות שונים בעיר, ובמיוחד בכותל המערבי. בין המנהיגים הבולטים היה הרצל.

את התרשמותו מהעיר העתיקה מספר הרצל ביומנו:

"כשאהרהר בך בעתיד, ירושלים, לא בהנאה יהיה הדבר. המשקעים האפלים של אלפיים שנים ספוגות חוסר אנושיות, חוסר סובלנות וזוהמה, רובצות בסימטאות המצחינות… ההוזה החביב מנצרת אך תרם להרבות את השנאה"

קבצנים בכותל, היו כבר אז, כפי שהתבטא הרצל בחוסר חיבה לתופעה:

"היינו על יד הכותל המערבי. אינני מסוגל  להתרגש התרגשות עמוקה. שהרי במקום זה רווחת פשיטת יד מכוערת וספסרית. כך לפחות היה אמש והבוקר שהיינו שם."

ובכל זאת, על אף הרושם השלילי, לא יכל הרצל להימנע מלבטא את התרגשותו מהמקום, מספר מכס בודנהיימר, אחד מארבעת האישים שליוו את הרצל במסעו:

"אנחנו קרבים אל הכותל המערבי, אל הקדוש בזכרונות עברנו החי. אזכור כיום הזה: הרצל בכה ושני אגלי דמעות ירדו על זקנו. כולנו היינו נרעשים מהמראה ואני שקוע במחשבות… הרצל והכותל המערבי- אייה הצייר שיצייר זאת? איה האומן שיתן באדם הזה מהשיש לאבנים האלו ושיתן לאבנים האלו מה שהיה האדם הזה?"

בודנהיימר לא היה היחיד שהנציח את התרגשותו של הרצל, אל הרצל התלווה נער סקרן בשם איתמר בן אב"י, וכך תיאר בן אב"י כמה שנים מאוחר יותר בעיתון של אביו (אליעזר בן יהודה) את האירוע:

"אל הכותל המערבי אנחנו קרבים, אל הקודש בזיכרונות עברנו החי, אזכור כיום הזה: הרצל בכה, ושני אגלי דמעות ירדו עד לזקנו. מה אמר מה דבר לסביבתו, מה הם הרגשות שהרעידו את לבו- אין זיכרונם במוחי. כולנו היינו נרעשים מהמראה, ואני שקוע מחשבות.. הרצל והכותל איהו הצייר שיצייר זאת?"

הביקור בירושלים הותיר בהרצל רושם קשה שהתבטא בחזונו לגבי העיר:

"אם אי פעם נקבל את ירושלים ואם עוד אוכל לפעול דבר מה בבוא הזמן,אז קודם כל אנקה אותה מזוהמתה.כל מה שאינו בבחינת מקום קדוש אורה לפנות, אקים שיכוני עובדים מחוץ לעיר אפנה את קיני הזוהמה, אהרוס אותם אשרוף את חורבות הלא קדושות ואת השווקים אעביר למקום אחר. אחר כך תיבנה עיר חדשה מסביב לאתרים הקדושים,נוחה מאווררת, מתועלת, אגב שמירה ככל האפשר על סגנון הבניה הישן."

(הרצל, עניין היהודים. עיתון האור. מכס בודנהיימר דרכי לציון: זיכרונות יהודי גרמני)