הרצל והקיסר בירושלים
הרצל והאדונים
11.2.1898- הרצל עם חברי המשלחת הציונית, רגע לפני הפגישה עם הקיסר הגרמני בירושלים.
ההתרגשות הייתה גדולה, מדובר היה במפגש הדיפלומטי הראשון של התנועה הציונית עם מעצמה בינלאומית.
עוד בבוקר מוקדם כשהרצל עוד היה כותונת הלילה, הוא העיר את חבריו והסביר להם את כללי הנימוס הדיפלומטים, הוא ערך להם מסדר בגדים: הוא שאל כל אחד מחברי המשלחת על מצב הכפפות, עניבות, נעלים, לבנים וכו'.
הרצל כתב בזיכרונותיו:
"עמדתי על כך שחברי הנכבדים לא יגזימו באכילה, כדי שלא יעשו לי בושות."
על אף ההתרגשות הגדולה אמר להם הרצל, לפני היציאה למפגש מסר מעניין: דעו לכם אף על פי שהקיסר אדם בעל עצמה, ועליכם להתנהג בהכנעה, אסור לכם לשכוח שאתם מייצגים את העם היהודי הנודע ברגע היסטורי זה.
הרצל נכנס לאוהל הקיסרי, עמד עם דף והתחיל להקריא את חזון התנועה הציונית
"הוד מעלתו הקיסרית והמלכותית, קיסר ואדון רב חסד, נציגות של בני עם ישראל פונה אל הקיסר הגרמני מתוך יראת כבוד עמוקה בארץ שהייתה ארץ אבותינו ואינה שייכת לנו עוד . לא שטר קניין תקף קושר אותנו אל האדמה הקדושה הזאת. דורות רבים חלפו מאז שהקרקע הזאת הייתה קרקע יהודית… החלום של חזרה לארץ ישראלי הוא חי בתוך הרבה מאות אלפי לבבות."
הרצל הלהיב את דמיונו של הקיסר בכל מיני רעיונות חדשניים בשביל לפתור את בעיית המים בא"י, תוך שהוא מביא דוגמה מסיפור ההצלחה של המושבות שבנו היהודים, תוך ציפייה שהקיסר יתלהב מרעיון הפרחת הארץ ע"י היהודים ויפרוש עליה את חסותו.
הפגישה הסתיימה ללא תגובה רשמית של הקיסר להצעה. הקיסר לא אמר כן ולא אמר לא.
על פניו באותו רגע היה נראה כי הפגישה הסתיימה בכישלון, אך מדובר היה בפריצה דרמטית של הרעיון הציוני אל הזירה הבינלאומית. ברבות הימים תוביל פריצה זו אל הצהרת בלפור וממנה אל כ"ט נובמבר והקמת מדינת ישראל.
כמה סמלי הוא שהיום בו פורסמה הצהרת בלפור 2.11.1917 זה בדיוק אותו יום בו התקיים המפגש הדרמטי בין הרצל לקיסר הגרמני בירושלים.
כל כמו כל דבר בהיסטוריה היהודית, מסתבר שגם להצהרת בלפור יש שורשים ירושלמים וזה דרך עובר דרך הרצל.