נישואים בינעדתיים- גם רווח כלכלי

יהושוע ילין

עדות לנישואים בין עדתיים בירושלים-  אפשר למצוא עוד מלפני כמה מאות שנים. באחד מהשותי"ם ממאה ה-17  הרב הרב יעקב חאגיז, אחד מרבני ירושלים' נשאל האם מותרות 2 אשכנזיות לספרדי. שכן, לספרדי מותר להתחתן עם שתי נשים, אך לאשכנזי אסור להתחתן עם שתי נשים ובתשובה הוא כותב:

"..שאפשר אמנם לפקפק בהתרת נישואי שתי אשכנזיות לספרדי כמנהג הספרדים אך עוד הרב שרגא נ"ע (נר עליון) התיר זאת ומאז הלכה רווחת ואין פוצה פה"

אחד מבני שיירת ר' יהודה חסיד שהתפרקה כמה ימים לאחר עלייתה לירושלים, השתקע בירושלים ובתו התחתנה עם אחד מבני העדה הספרדית. הבן שלהם היה הרב דוד אזולאי – מי שנודע בכינויו – החיד"א. נינו של החיד"א, בכור אזולאי, שאמו הייתה אשכנזיה, התערב באשכנזים, למד מפי מורים אשכנזים, ידע אידיש  והשיא בנותיו לאשכנזים.

עם עליית החסידיים לא"י, חלקם התחתנו עם נשים ספרדיות, ביניהם הרב  מנחם מנדל מוויטבסק, א"כ, באחת מאגרותיו מתאונן על כך שאשתו סיניירו אינה יודעת להכין בורשט לפי טעם פולין.

יותר מאוחר במהלך המאה ה-19, ניתנו אף תמריצים למי שהתחתן עם מי שאינה בת עדתו; במהלך המאה ה-19 בתקופת מתיחות לא פשוטה בין שתי ראשי הקהילות על רקע כספי- ארגוני, משה מונטיפיורי קבע פרס מיוחד של מאה נפוליון זהב לצעירות וצעירים שיינשאו לבני זוג שלא מבני עדתם. בין הראשונים שסללו את הדרך לשאר הזוכים בפרס:  יהושוע ילין ואשתו שרח לבית יחזקאל יהודה (מוצא עיראקי) . גיטה פרומקין. דודתו של גד פרומקין ,  התחתנה עם יוסף נבון. יוסף רוזנטל נכדו של ר' שלמה פ"ח (פיתוחי חותם) מראשוני האשכנזים שמחדשים את הקהילה האשכנזית בתחילת המאה ה- 19 מספר

"יליד ציון אנוכי וכל ימי גדלתי בין הספרדים והנני ספרדי יותר מאשכנזי. את בנותי נתתי לאנשים מבני מרום גדולי הספרדים"

ובכ"ז לפני כל חתונה מעורבת היו תנאים;

 יהושוע ילין מספר שכשהוא רצה להתחתן עם שרח, למשפחת יחזקאל מעיראק, חותנו  התנה עימו "שתתנהג  בתו כמנהג הספרדים שלא לגלח את שערותיה" , ילין  אף התבקש לגור בבית חותנו כדי שילמד  את השפה הערבית". כאשר היה מדובר בספרדי שנשא אשכנזייה, הוא היה צריך להישבע שלא ישא אחרת עליה.

(מתוך: שו"ת הלכות קטנות, ב סימן לח כד ע"א. יהושוע ילין, זכרונות לבן ירושלים. גד פרומקין, דרך שופט בירושלים,  ספרי זכרונות לסיר משה מונטיפיורי)