עמדת הצלב- ההוראה הראשונה של ממשלת ישראל ללוחמי הרובע היהודי

מנזר סנט ג'ורג- עמדת הצלב בתש"ח

המלחמה על הרובע היהודי במלחמת העצמאות  החלה שלשה ימים לאחר החלטת החלוקה, כששערי העיר העתיקה נחסמו בפני יהודים שרצו להיכנס. על עוד הבריטים שהו בירושלים היה הרובע נתון במצור חלקי, ש'נפרץ' רק ע"י שיירות שנכנסו לרובע באמצעות הבריטים תוך פיקוח של הצבא על העברת נשק ותחמושת לתושבי הרובע, מה שכמובן היה נחוץ ביותר לצורך הגנה על הרובע מפני התקפות בלתי פוסקות על הרובע היהודי מצד מאות לוחמים ערבים.  בשל מבנה הרובע- צפיפות הבתים,  גובהם ואופי הסמטאות  הלחימה על הרובע הייתה קשה במיוחד.  תרמה לכך  העובדה שהרובע היהודי שכן בשטח נמוך יחסית לאזורים אחרים בעיר העתיקה, מה שהביא לכך שלוחמי הרובע היו בעמדת נחיתות . וע"כ עם עזיבת הבריטים את הרובע ב-13 במאי מהרו לוחמי הרובע לתפוס את העמדות בהן החזיקו הבריטים במסגרת מבצע 'שפיפון'. בין העמדות האסטרטגיות ביותר שנתפסו הייתה 'עמדת הצלב'- ראש הצריח של כנסיה יוונית בגבול שבין הרובע הארמני לרובע היהודי. לעמדה זו הייתה משמעות חשובה בהגנה על הרובע שכן עמדה זו שלטה באופן ישיר במרחק של מטרים ספורים על הרובע שממילא הלך ונעשה יותר ויותר מצומצמם.  וע"כ תפיסת עמדה זו עם עמדות נוספות הבטיחה הגנה על הרובע לפחות עד הגעת תגבורת מחוץ לרובע. על חשיבות העמדה ולכידתה מספר אברהם לירון, אחד מלוחמי הרובע בתש"ח:

"מחוגי השעון סימנו שמונה עשרה שעות  וחמש עשרה דקות . סקרתי את הסביבה, התבוננתי אל עמדת הצלב בעמדה הבריטית במגדל הפעמונים של הכנסייה, היא נראתה לי שוממה . ניגשתי אל עמדת אבידן לברר אם מישהו עלה ל'צלב'. ברור היה לי שאסור היה להניח את נפילתה של העמדה בידי הערבים. הלא עמדה זו חולשת  על רוב הבתים הגבוהים ברובע שלנו וגם על חלק מן הרובע הארמני..ערבי אחד ב'צלב' ואני כעכברים במלכודת" לאחר זמן לירון נזף בכמה מן הלוחמים וקרא לעברם "חמורים- מה אתם מחכים? שהערבים יקדימו אתכם? ממה אתם מפחדים?"

לירון עלה ראשון בסולם ואחריו עלו הם . ולאחר זמן בישר לכולם כי תפס את ה'צלב'

 אך הארמנים לא חשו נוח עם מעורבות הבניין בלחימה שבה אינם רוצים לשיך עצמם לאחד מהצדדים. וע"כ, סמוך לחצות הלילה ביום שישי 14 במאי מספר שעות לפני הקמת מדינת ישראל  הגיעה משלחת ארמנית אל ביתו של משה וינגרטן, מי שהוכר כנציג הקהילה היהודית, ודרשו ממנו להוציא את הלוחמים מהעמדה. במקביל פנו הארמנים לגורמים מדיניים וצבאיים של הישוב היהודי בירושלים החדשה. ואכן הלחץ הצליח, בסופו של דבר ניתנה הוראה ממשלת ישראל הצעירה דרך מפקד המחוז לפנות את העמדה .בשעה 4:00 נשלח מברק מהרובע בו נכתב: "הוסכם עם הארמנים שאנו נפנה את הכנסיה היונית עד הבוקר ולא נתפוס כל מקום ששיך לארמנים"

ואכן, העמדה פונתה כעבור מספר שעות ביום שישי. בתמורה הבטיחו הארמנים לשמור על ניטרליות ולא לאפשר לערבים לתפוס את העמדה. אך במציאות כעבור מספר ימים העמדה נתפסה ע"י כוחות ערבים, ממנה תקפו הערבים  ללא הפסק על שטח הרובע , על עמדות נוספות שבסופו של דבר ננטשו ואף על לוחמי הפלמ"ח עם כניסתם לרובע יותר מאוחר. ההתקפה שהחלה מה-16 במאי נמשכה ברציפות עד ליום נפילת הרובע ב-28 לחודש.

(מתוך: ' ירושלים העתיקה במצור ובקרב' אהרון לירון. 'הרובע היהודי במלחמת העצמאות' רמי יזרעאל.  'מצור בתוך מצור' משה ארנוולד)