תפילת מנחה ראשונה בכותל עם שחרורו
באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
בין הצנחנים הראשונים שהגיעו לכותל היה חייל בשם ישראל שטיגליץ (לימים הרב ישראל אריאל) שסיפר כי כשירד מטה במדרגות לכותל הוא ראה מחזה מופלא- צעירים חבושי כובעי פלדה, לבושי מדים מאובקים, בוכים בדמעות גיל ושמחה. כשירד שמע שני חיילים משוחחחים ביניהם: "שמעת? הגיעו לפה שני זקנים" ישראל שאל את עצמו "איך יתכן כדבר הזה?" הרי הקרבות וההפגזות עדיין נמשכים. הסקרנות גברה וישראל ירד במדרגות לעבר הכותל המערבי, והנה מי הם שני הזקנים? , הנזיר הירושלמי והרב צבי יהודה הכהן קוק ז" ל רבותיו מישיבת מרכז הרב. שניהם היו ישובים בכסאות, הדורי פנים. המפגש היה מרגש רווי בדמעות שמחה וצער גם יחד.
חנן פורת ז"ל סיפר כי ישראל ניגש לפני התיבה לתפילת מנחה וכשהגיע הזמן התחיל לומר "תחנון", בו ברגע ניגש אליו הרב גורן אחז אות בעורפו ומשך אותו אליו ואמר: ' לא אומרים תחנון, אומרים הלל'. שטיגליץ מילמל: ' אני הייתי בין אלה שאספו את הגוויות. אני לא יכול להגיד הלל אני אגיד תחנון'. דו השיח הקצר בין השניים הסתיים ללא הסכמה. וכך לראשונה נאמרו גם הלל וגם תחנון באותה תפילה.