לאחר הצהרת בלפור, צצו ופרחו תקוות ושאיפות באשר לעתידו של הישוב היהודי בא"י. מינויו של הרברט סמואל לתפקיד הנציב העליון בא"י נתפס בעיני רבים הגשמת היעוד הממלכתי-יהודי לו העם היהודי […]
'יריב גלוי או ידיד מתכחש?'
במשך שנים רבות, משרת המופתי לא הייתה בעלת ערך פוליטי מיוחד. עם תקופת המנדט נתווספה למשרה זו גם משרת נשיאות המועצה המוסלמית, מוסד שהוקם על ידי הבריטים עם כל אוצרות […]
נישואים בינעדתיים- גם רווח כלכלי
עדות לנישואים בין עדתיים בירושלים- אפשר למצוא עוד מלפני כמה מאות שנים. באחד מהשותי"ם ממאה ה-17 הרב הרב יעקב חאגיז, אחד מרבני ירושלים' נשאל האם מותרות 2 אשכנזיות לספרדי. שכן, […]
המלחמה על הבית
מספר ימים לאחר עזיבת הבריטים את ירושלים וא"י בכלל, הכנופיות הערביות בעיר העתיקה פרצו בהתקפה גדולה על הרובע היהודי שנמשכה יומיים באופן רצוף. תוך כדי ההתקפה נכבשו ונהרסו בתים של […]
תרבות של עוצר
בעקבות פעילות תנועת המרי העברי והאצ"ל בפרט כנגד השלטון הבריטי בסוף תקופת המנדט, נכנסו יהודי ירושלים לתקופה של עוצר ממושך בהוראתו של הנציב העליון,אלן קנינגהם. במשך 108 יום, היו יהודי […]
עמדת הצלב- ההוראה הראשונה של ממשלת ישראל ללוחמי הרובע היהודי
המלחמה על הרובע היהודי במלחמת העצמאות החלה שלשה ימים לאחר החלטת החלוקה, כששערי העיר העתיקה נחסמו בפני יהודים שרצו להיכנס. על עוד הבריטים שהו בירושלים היה הרובע נתון במצור חלקי, […]
הצ'ולנט שהציל יהודים
הפרלמנט הלא רשמי של נציגי היישוב היהודי בסוף ימי השלטון הטורקי היה בבית מלון אמדורסקי. יחיאל אמדורסקי אחד מאנשי הציבור החשובים בירושלים ניהל בית מלון פרטי ויוקרתי בביתו, אשר זכה […]
נישואין וגירושין בירושלים של המאה ה-19
לראות כלה יום אחרי החופה משחקת בגן השעשועים נשמע דמיוני. אך לפני מאה וחמישים שנה סיטואציה שכזו הייתה מציאות של ממש. יעקב יהושע מספר כי ארע מספר פעמים "לאמותינו בנעוריהן" […]
תפילת מנחה הגבוהה ביותר ברובע היהודי
פרויקט בניית בית כנסת החורבה ב- 1864, היה פרויקט מיוחד במינו שלא היה דומה לו בישוב היהודי בירושלים, ובארץ ישראל בכלל. לא נראה כי מאז בית המקדש השני המחודש ע"י […]
המשכיל האשכנזי-ירושלמי הראשון
לקראת סוף המאה ה-19 נפל דבר בירושלים, הוחלט על הקמת בית ספר מודרני למלאכה ומקצועות שונים תחת הנהלת כי"ח- "כל ישראל חברים" (ארגון צרפתי יהודי שמטרתו בין השאר הייתה להכשיר […]