ה'מסתפרד' הראשון

30.07.2013

רחוב אופלטקה

זה לא היה מפתיע שכאשר נפטר ר' יצחק פראג אופלטקה, לא ידעו היכן לקברו- בחלקה האשכנזית או בחלקה הספרדית.

 רבי יצחק היה תלמידו של החתם סופר . יום אחד ציווה החתם סופר על תלמידו: מקומך בירושלים קום ולמד בישיבותיה!

אביו של ר' יצחק אשר עסק במסחר בדים התנגד נמרצות, אמר לו רבו: אביך ורבך, מי קודם? רבך קודם! ואכן עזב ר' יצחק את הוריו שבפראג ונסע לירושלים בניגוד לרצון אביו.

בהגיעו לירושלים נכנס תחת חסותה של העדה הספרדית  התידד עם ר' יעקב עייאש, ואף נתן לו את בתו חנה-וידא לאשה. ר' יצחק נהג בכל אורח חייו כספרדי: התלבש כספרדי, דיבר לאדינו, התפלל בנוסח ספרדי.

בנוסף לפעילות התורנית, ר' יצחק הביא לראשונה לירושלים את שיטת הריפוי באמצעות היפנוזה, ריפא חולים באמצעות מינים שונים  של תמציות ועשבים ואף ניהל את בית החולים הראשון שהוקם ברובע היהודי ע"ש רוטשילד. בית המרקחת ההומופאטי הראשון בירושלים נפתח ברחוב יפו מול שוק מחנה יהודה ע"י נכדו אליעזר אופלטקה. עד היום מתנוסס שלט מעל החנות: 'בית מרקחת אופלטקה'.

לאחר זמן, הקים ר' יצחק בית ספר 'דורש ציון' אשר היה אמור  לשמש כמקום הלימוד הראשון בו לומדים במשותף אשכנזים וספרדים והחידוש היותר גדול בו ילמדו תורה ומקצועות חול. הדבר עורר את חמתם של קנאי העדה האשכנזית, וע"כ שינה ר' יצחק את יעוד המקום לבית מדרש 'דורש ציון', אך עדין הדבר לא שיכך את חמת הקנאים  ובתגובה קנאי החסידים העמידו בכניסה לביתו את מוטות המיטה אשר ישאו עליה את הנפטרים כסימן למצפה למי שהעיז לפתוח את דלתות ההשכלה לילדי ישראל. אך ר' יצחק לא חת ולא זע ואת המוטות אסף אל ביתו לצורך בנית סוכה. החסידים ציפו ממנו שיחזיר להם את המוטות, אך ר' יצחק טען כי אם אנשי חברת קדישא צריכים את המוטות הם מוזמנים לבוא ולקחת

בפועל, בית המדרש 'דורש ציון' היה במשך שנים רבות בית מדרש כמעט רק של ספרדים  ממנו יצאו מספר תלמידי חכמים.

בין תלמידיו ובאי ביתו היה ההסטוריון  הירושלמי בן התקופה, פנחס גרייבסקי אשר מספר:

"בבחרותי זכיתי להנות מאורו, אור תורתו וחכמתו, יצקתי מים על ידו ולפעמים הייתי גם סופרו הפרטי בהעתקת כתביו והרבה כתבים וחיבורים שונים היו לו..השיב תשובות בהלכה לקרובים והרחוקים ויהי כמעיין המתגבר. הייתי מבאי ביתו  וישיבתו ישיבת דורש ציון שהעמיד בה תלמידים מובהקים לתורה ולתעודה. הוא הקים דור דעה ביחוד אצל עדת הספרדים והשפיע מרוחו עליהם"

בן 78 היה ר' יצחק במותו. עם מותו הייתה מחלוקת בין העדות על זכות קבורתו, שכן הוא נולד כאשכנזי אך חי כספרדי. לבסוף נקבר בחלקה הספרדית לצד אשתו.

על מצבתו נכתבו הדברים הבאים:

"קול נהי נשמע ווי דחסרא דורש לציון. פ"נ ונטמן, ישר ונאמן, חונן לאביון, ארון אלוקים,  נזר חכמים, פאר וצביון, הגאון המצוין כקש"ת יצחק אופלטקא, יליד פראג, ובא לציון משרידי תלמידי החת"ם, מבחר ארז הלבנון עלה השמימה  ביום י"א שבט.. תנצב"ה"

לר' יצחק היו מספר צאצאים ביניהם נינו: יעקב יהושוע אביו של א.ב יהושוע. אחת מצאצאיו הייתה הגברת ויקטוריה אופלטקה. לאחר הקמת המדינה פנתה לשאול אנג'ל, ירושלמי מפורסם אשר היה פעיל בעיריה, בבקשה להנציח את הסבא שלה, ר' יצחק, על רחוב גדול יותר מזה שהוקצה לו. אמר לה אנג'ל: ויקטוריה, הרי את אשכנזיה- וחברי הוועדה רובם אשכנזים. הם בוודאי ירצו לעשות למען סבך כמגיע להם, על כך השיבה בכעס רב: שלא תעז לומר שאני אשכנזיה! אני יותר ספרדיה ממך!

(מתוך: פ' גרייבסקי, 'זכרון לחובבים הראשונים'. ד' ילין: 'ירושלים של אתמול'. מ' לונץ: 'נתיבות ציון וירושלים'. י' יהושוע: 'ילדות בירושלים הישנה'. מ' אנג'ל, 'חיי ירושלים מסיפורי העיר'.  ד' קרויאנקר, רחוב יפו- ביוגרפיה של רחוב סיפורה של עיר)

תגיות: